All

גְהַארְנֵה

בעבר היתה במקום קהילה יהודית גדולה.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן דאוד לולוי אחת עשרה ריאל ורבע, וכן יחיא לולוי ובניו סעיד יחיא וסלימאן.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: לולוי ואבקע. במקום נותרו בית קברות יהודי גדול, ובו שלוש חלקות, וכן ספר תורה מקודש בשם "מזרר", אשר כילה באנשי הכפר.

גְהִים

כפר עתיק מהמאות ט"ז וי"ז.

שם הכפר ידוע לראשונה מכתובה אשר נכתבה בשנת שכ"ו-1566.

ידוע לי על ארבעה כתבי יד לפחות אשר נעתקו בכפר. כתב היד הראשון נכתב בגהים בשנת אתתק"ב- שנ"א- 1591. לא ידוע שם הסופר ופרטים נוספים, כיון שנותר בידינו דף בודד של הקולופון.

כתב היד השני הוא מדרש הגדול לחומש ויקרא, אשר העתיק או מימן הסופר ר' דוד בן משה בן גד פתיחי בשנת שצ"ב-1632. בכתב היד קס"ו דפים עם פירושים קצרים במקומות אחדים בשוליים, כולל פירושים מספר המרגלית.

בקולופון כתוב:

גַהְרַאן

נפת גהראן נמצאת בין העיר צנעא לעיר ד'מאר. בנפה שבעה עשר ישובים, לפחות: בדש, בית דגאה, בית וגה,* בית מחראס, דהראן, כ'רבת גהראן, כ'רבת לולוה, כ'רבת מקדשה, מעבר, עסם, צ'אף, ציק, קבאתיל, רצאבה, שונטוב, שרארה, ועוד.

ברשימות מחנה העולים גאולה, שליד עדן, מוזכרת גהראן פעמיים, פעם באופן כללי גהראן, ופעם שנייה גהראן (צאף).

בפעם הראשונה עלו שבעה עולים: 2 יתומים, אלמנה אחת, 3 נשואים, רווק אחד, 3 נקבות וארבעה זכרים. גיל העולים: 3 נערים, 3 מעל גיל עשרים שנה ואחד מעל ארבעים שנה.

שם המשפחות: ימני, מוסא, סלימאן, קחם, קוביסי, קהלאני ושכר. שם המשפחה הקודם: יוסף ועאשרי.

גואחף

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. עפ"י דברי הרב סעדיה חוזה, בתקופה מסוימת פעל במקום בית דין.

גוּאַידֵר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: מוסא, שוכר, כהן, שוביילי, ואדי ועוד.

גואן

ביב': תימנה ע' 62

גוארה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות, כולן ממשפחת נהארי.

גוב

מספר כפרים בשם גוב היו בתימן: בנפת חאשד, בנפת בני חשיש ובנפת בני בהלול, ולא תמיד ניתן לדעת בבירור לאיזה כפר הכוונה. על כן יש לקחת בחשבון שאולי נפלה בדברינו טעות.

גם בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף מוזכרים מספר פעמים תרומות מיהודי הכפר גוב. מיון שמות התורמים נעשה עפ"י שמות המשפחות ומיקום הכפר, דהיינו, בדקנו מהם שמות הישובים המוזכרים בסמוך לכל שם הכפר גוב, ועל סמך זה קבענו את מיקומו.

גוב

בכתב היד, אשר הגיע לידי, מוזכר הישוב גוב בסמוך לישוב רחבה, שהוא מדרום לנפת חאשד, ולכן נראה כי אין מדובר בכפר גוב שבנפת חאשד.

כתב היד הוא הלכות שחיטה, אשר נכתב על ידי הסופר ר' זכריה בן סעדיה בשנת תכ"ו-1666. בכתב היד מ"א דפים, ונכתב במימון ובהזמנת ר' שלום בן מעוצ'ה. בכתב היד חלק נוסף כנראה, אשר נכתב על ידי סופר אחר, כנראה, בדפים מ"ב-ס"ד, שם מוזכר שמו של ר' עודד בן אברהם.

בקולופון כתוב:

Pages

Subscribe to All