All

גַבַל עַמַאר

גבל עמאר הוא הר באזור כ'ובאן, וליד ההר שכנו העיירה אגלוב, הנמצאת מתחת להר, ורצ'מה הנמצאת במרחק שעה הליכה ברגל, ובנויה על אחד הרכסים בצלעו המזרחי של ההר.

באזור חיו יהודים רבים.

גבל עמר

הישוב היה מוקף חומה, ובתוכו שכונת היהודים, שאף היא היתה מוקפת חומה. העיירה בנויה על הר גבוה, והרובע היהודי היה במדרון המזרחי של ההר. מרבית בתי היהודים היו בגובה ארבע קומות.

הקהילה היהודית במקום עתיקה מאוד. בשנת תק"ו- 1746 הועתק בישוב סידור חידושין עם פירוש פעמון זהב ורמון, אשר חיבר במאה הי"ז מרי יצחק ונה. לא ידוע לי שם הסופר, כיון שהחתימה המסולסלת שבקולופון קשה לפענוח. הסידור נכתב במימון ובהזמנת ר' שלום בן יוסף יצחק. בכתב היד נ"א דפים, ובהם הפירוש להושענות.

בשער הסידור המעוטר כתוב: פה ק"ק גבל עמר יע"א על ידי (חתימה קשה לפענוח)... שנת התק"ו (1746) ".

גַבַל צַאפִח

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי עואץ' ובנו סאלם תשע ריאל, סעיד שמעון ארבע ריאל, יחיא מוסא ובנו יחיא שש ריאל, יחיא סלימאן ובנו יחיא שש ריאל, והנשים: מרים בת (משפחת חאזי) ריאל אחת, סעדה בת מנס ריאל, סלאמה בת מבורת ריאל, ג'וצנה בת סלימאן ריאל וג'זאל בת עואץ' ריאל אחת.

רב הקהילה והגבאי: מרי עואץ'.

גַבַל צְבִר

גבל צבר הוא גוש הררי גדול המבדיל בין העיר תעיז לנפת חוגריה. ההר נמצא במרחק של חצי יום הליכה מתעיז.

תושבי גבל צבר מכונים אל אצ'בור. על ההר היה ישוב בשם מודח, שם נפטר מרי שמעון שבזי, בנו של מרי שלום שבזי, לאחר שנת תס"ח-1708.

מרי חיים סנואני למד אצל המקובל הגדול מרי שלמה בן יוסף טביב בעיירה בגבל צבר. מרי שלמה טביב שמש רב הקהילה וראב"ד בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. עמו שמשו בדיינות מרי יעיש חדאד מקרית מועיצירא הסמוכה, ומרי יעיש קורין.

גַבַל צַ'פִיר

גבל אלאצ'פור היה אחד המבצרים הנמצאים במקביל לעיר חגה, אשר שמשה תקופה מסוימת מרכז השלטון של האימאם יחיא ובנו אחמד, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

המבצרים: קפלת אלג'אהף, שמסאן וגבל צ'פור היו במקביל לשלוש העיירות המבוצרות: קפלת אלג'אהלי, מביאן ואד'נוב.

לא ידוע אם היה במבצר ישוב יהודי.

גַבַל רַאזִח

בגבל ראזח היו אחד עשר כפרים: ג'מעת בני בחר, זראע, טלאן, מחל אלסלוי, אלמעזבה, אלנצ'יר, אלצ'הראת, אלקד, קולת, שעבאן ותשתאן.

בכרטסת הישובים של גויטין מוזכר גבל ראזח, כמקום בו חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. בכרטסת לא מצוין המיקום, ונראה, כי הכוונה לאזור שבמערב מחוז צעדה, ומצפון מערב לנפת חידאן, באזור הסמוך לאבו עריש.

גַבַל רַבֵק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.

בהר-גבל רבק נמצאו חורבות של כפר יהודי, ובמקום נמצאו שרידי בתים ובית קברות יהודי גדול.

גַבַל שַאמְסַן

ההר נמצא ליד באב אלמנדב ואלשיך סעיד. סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

גבל שגרוף

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום, אך בעבר חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהמקום.

גִבְלֵה (ד'ו גבלה)

העיר גבלה היא מן הערים העתיקות ביותר בתימן, וידוע כי היא נוסדה בשנת 1065-1066 על ידי אלסיידה חורה, האשה הגברתנית מבית צליחה. גבלה נחשבת ריש גלותא, דהיינו, המקום הראשון בו התיישבו היהודים בהגיעם לתימן, יחד עם הישובים הבאים: חגבה, חמדה, די סעיד, אללסי, מכלבאן, נגיד, ת'גיף ותנעם.

עפ"י המסורת שכתב הסופר המוסלמי עמארה (1121- 1174), לפני שהקימו המוסלמים את העיר חי במקום יהודי קדר. עפ"י מקורות ערביים שפרסם טובי, הרי הישוב גבלה נקרא על שמו של יהודי בשם גבלה, מוכר כלי חרס, והישוב נבנה במאה הי"א במקום הנקרא דאר אלעז.

Pages

Subscribe to All