All

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

בשנת תר"א-1841 נכתבה כתובה בנשואי יהודה בן נחום אלאחמרי וחמאמה בת סאלם קוזי צבטאני. התאריך הוא ט"ו באייר, בישוב: במתא אלג'בל דעל עינא דמיא אלביר מותבה.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: הארון גיאת ריאל, סלימאן מגהז שלוש ריאל, סאלם יעקוב ובנו יוסף שלוש ריאל, יחיא יעקוב ריאל ורבע, יחיא בן יחיא עואץ' ובנו חיים שלוש ריאל, והנשים: חמאמה בת מרי יעקוב ריאל ורבע, ושמעה בת אלמגהז.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי יעקוב.

לא ידוע המיקום המדויק של הכפר.

בגבל אדאר לא חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ, והוא היה חרב. עפ"י המסורת של זקני קהילת יהודי רצ'אי, חי בכפר מרי שלום שבזי במאה הי"ז.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם אשול ובניו סעיד יחיא וסאלם חמש ריאל, סעיד יצחק שלוש ריאל, שש ריאל "נגד ההיתר", אחיו סאלם אשול שש ריאל, שמעון קהלאני ובנו עואץ' שש ריאל ורבע, דאוד דחבאש ובניו יחיא סעיד וסאלם ריאל ורבע, צאלח מנצור רביח ובנו סאלם שני ריאל ורבע והגב' חביבה בת הארון מעוצ'ה ריאל.