All

גאברה

אזור גאברה נמצא ליד הישוב חיפאן. סמוך לעלייה הגדולה לארץ המושל המקומי היה אוהד ליהודים.

לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים.

גַאהְלִי

מצפון לאזור דובחאן, ליד ואדי אלאשרוח, שכן הישוב היהודי, אלגאהלי, אשר נחרב בשנת אתתק"ל-שע"ט- 1619. עדות אחת נותרה בידינו מהקהילה, והוא כתב יד משנת שס"ז-1607, שנתיים לפני שנחרבה, וי"ב שנים לפני שנולד מרי שלום שבזי. כתב היד הוא מחברת התיגאן, אשר העתיק הסופר ר' אברהם בר' יוסף מגאהלי. עפ"י המסורת, יהודי הקהילה היו עשירים והיו בה חכמים גדולים.

גַאהִלִיַיה אזור בנפת המדאן, מצפון מערב לצנעא - מרכז תימן*

באזור גאהלייה היו כשבעה-שמונה כפרים, והידוע ביניהם הוא הכפר מלאחא שהיה מיושב ביהודים בלבד. שם הכפר ידוע לי לראשונה מתחילת המאה הי"ז. בשנת שפ"ח-1628 נלחמו הטורקים בצבא האימאם, מלחמה שהתרחשה במקום גם בשנת תרס"ד-1904.

בשנת תכ"ג-1663 העתיק הסופר ר' זכריה בן סעדיה מעלם סידור תפילה, במימון ר' והב בן יחיא מסייד. בכתב היד רכ"ו דפים. הסידור חסר בתחילתו, ומנוקד בניקוד עליון כמקובל בתימן בתקופה זו.

בקולופון כתוב:

גַאוֹב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום עשר משפחות בערך: סיבהי, מעלם, חיים, מעוד'ה ועוד.

גאולה-חאשד

בסמוך לשייך עותמאן, שבמדבר עדן, בנו הבריטים מחנה צבא בימי מלחמת העולם השנייה. המחנה הבריטי כונה "חאשד קמפ", על שם הכפר הערבי חאשד הנמצא ממערב למחנה. את המחנה הצבאי שכר ארגון הג'וינט, והוא עבר הסבה למחנה העולים, אשר כונה "מחנה גאולה".

גַאח

הכפר ידוע לי מכתב יד אשר נעתק בשנת תרל"ח-1878. בשנה זו הסופר ר' יחיא בן יוסף קנזי מהעיר צנעא, העתיק את הלכות שחיטה וטרפיות. נכתב במימון יחיא בן יחיא, ובניו יהודה ושלום. סופר זה העתיק חיבורים שונים בישובים נוספים, כנראה, לצורך פרנסתו, ומצאתי כתב יד נוסף אשר העתיק בשנת תרכ"ז-1867, בישוב ועלאן. מדברי הסופר בקולופון ניתן להבין, כי הוא סבל מהצקות והתנכלויות, ולכן הוא "מברך" את מי שהוציא עליו לעז.

בקולופון כתוב:

גַאח

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

גַאחַב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת שמחי הלוי.

גַאלֵב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

Pages

Subscribe to All