All

מצפון לאזור דובחאן, ליד ואדי אלאשרוח, שכן הישוב היהודי, אלגאהלי, אשר נחרב בשנת אתתק"ל-שע"ט- 1619. עדות אחת נותרה בידינו מהקהילה, והוא כתב יד משנת שס"ז-1607, שנתיים לפני שנחרבה, וי"ב שנים לפני שנולד מרי שלום שבזי. כתב היד הוא מחברת התיגאן, אשר העתיק הסופר ר' אברהם בר' יוסף מגאהלי. עפ"י המסורת, יהודי הקהילה היו עשירים והיו בה חכמים גדולים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום עשר משפחות בערך: סיבהי, מעלם, חיים, מעוד'ה ועוד.

הכפר ידוע לי מכתב יד אשר נעתק בשנת תרל"ח-1878. בשנה זו הסופר ר' יחיא בן יוסף קנזי מהעיר צנעא, העתיק את הלכות שחיטה וטרפיות. נכתב במימון יחיא בן יחיא, ובניו יהודה ושלום. סופר זה העתיק חיבורים שונים בישובים נוספים, כנראה, לצורך פרנסתו, ומצאתי כתב יד נוסף אשר העתיק בשנת תרכ"ז-1867, בישוב ועלאן. מדברי הסופר בקולופון ניתן להבין, כי הוא סבל מהצקות והתנכלויות, ולכן הוא "מברך" את מי שהוציא עליו לעז.

בקולופון כתוב:

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת שמחי הלוי.