All

הישוב בעמייה ידוע לי מכתב יד משנת תקל"ט-1779. בשנה זו העתיק הסופר ר' יוסף בן סעדיה אגדות למסכת ברכות, ואולי העתיק את הספר עין יעקוב. בכתב היד י"ט דפים.

בשער כתב היד כתוב:

פה אלבעמייה יע"א שנת אמת מארץ תצמח-אתר"ץ (כנראה, אתתר"ץ) לשטרי על ידי... יוסף בן סעדיה ס"ט.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. ברשימות הישובים של גויטין רשומים שני ישובים בעלי שם זהה בנפת שרעב, ומסתבר, כי מדובר בישוב אחד.

עיין עוד ערך בוקר.

בקעת החובן היא בקעה מול מקום הדת-בן עלואן. המקום ידוע כמקום בו נעשו נסים רבים, המיוחסים למרי שלום שבזי. לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים.

הישוב בראד היה מקום משפחת מכארמה, מקום חכמי הדת של שבט יאם, בצפון הרחוק של תימן, היום בשטח סעודיה.

הישוב ידוע לי מספר מסעותיו של המשכיל ר' חיים חבשוש, אשר נסע לצפון מזרח תימן בשנת תר"ל-1870, לצורך העתקת כתובות עתיקות, יחד עם יוסף הלוי. הוא כתב בספרו, כי לא יכל להגיע לשם, והוא ניסה לברר על תולדות היהודים באזור, אך לא הצליח ללמוד כלום, מלבד הסיפורים כי היהודים באזור בראד הם מצאצאי השבטים דן וראובן. בעיר צעדה יחסו את יהודי מערב נגראן לעשרת השבטים.

נראה, כי לא חיו יהודים במקום סמוך לעלייה הגדולה לארץ.