הכפר בוסאן שבנפת חדא נחשב לראש גלות, דהיינו, קהילה עתיקת יומין, מיום שהגיעו היהודים לראשונה לתימן, ויש אומרים אף מראשית ההתיישבות לאחר גלות מוזע בשנת ת"ם-1680.
יתכן והכפר בוסאן המוזכר בפנקס בית דין צנעא משנת תקכ"ח-1768 הוא בנפת חדא, ואף הכפר המוזכר בפנקס השליחות. עיין ערך קודם.
בחודש אב שנת בקנ"ח-תר"ז-1847 העתיק הסופר ר' סעיד בן יהודה הברי מבוסאן אלחדא את ספר ההפטריות עם תרגום. בכתב היד קכ"ד דפים. נכתב במימון מוסי בן סלימאן בן סעיד עראמי, מקרית קאע כ'או, כנראה.
בקולופון כתוב:
