All

בַדַש

בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

בַהרַאן

עפ"י גלעד צדוק, הכוונה לכפר לכמת בהראן. עיין ערך.

שם הכפר ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. במסוודה- פנקס בית דין צנעא, נכתב ביום שישי י' בשבט בצ"ג- תקמ"ב-1782, כי המומר סעיד בן יוסף סעדוד מהישוב שרפה, בנפת בני חשיש שבמחוז צנעא, חלץ ליבמה סעידה בת סעיד מוסי' גיאת. העדים שזיהו אותו היו: סעיד מוסי' אלכ'ייט מהישוב בהראן, ויוסף סעיד גיאת מהישוב חוצנין.

בוּבֵה

הכפר היה סמוך לאזור אלצנא בואכה סאמע, בקרבת הישוב סוה או אלסוה.

עפ"י המסורת, חלק מהיהודים אשר גלו בשנת תל"ט- ת"מ (1680), הגיעו לאזור מוזע בדרום מערב תימן, ונותרו במקום לאחר מכן. יהודים אלו הקימו את הכפר בובה, ובנו גם בית כנסת. הישוב בנוי מאבן בזלת שחורה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ הכפר היה חרב. קיימות מסורות שונות מתי ועל איזה רקע נחרב הכפר.

בוּטַה

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

עפ"י גלעד צדוק, בוטא הוא שם משפחה ולא שם ישוב.

בוּטְנֵה

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

בֻוִירַה

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

בון

ידועים שלושה כפרים בשם חמא מצפון לצנעא, אחד בנפת רחבה, השני בנפת חגה והשלישי באזור בון. לא ידוע לי מיקומו המדויק.

בַוְסַאן

הכפר בוסאן ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. במסוודה- פנקס בית דין של צנעא נכתב ביום ראשון י"ט בשבט בע"ט-תקכ"ח-1768, כי מוסי' בן סעיד מהישוב בוסאן, גירש את אשתו סעידה בת מוסי' אלדאר. יתכן ומדובר בישוב בוסאן שבנפת חדא, ע"ע הבא.

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926) מוזכרת תרומת יהודי הכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות, כיון שהכפר מוזכר בחלק של המאזן הכספי ולא בחלק של רשימת התורמים. יתכן ומדובר בישוב בוסאן שבנפת חדא, ע"ע הבא.

בַוְסַאן

הכפר בוסאן שבנפת חדא נחשב לראש גלות, דהיינו, קהילה עתיקת יומין, מיום שהגיעו היהודים לראשונה לתימן, ויש אומרים אף מראשית ההתיישבות לאחר גלות מוזע בשנת ת"ם-1680.

יתכן והכפר בוסאן המוזכר בפנקס בית דין צנעא משנת תקכ"ח-1768 הוא בנפת חדא, ואף הכפר המוזכר בפנקס השליחות. עיין ערך קודם.

בחודש אב שנת בקנ"ח-תר"ז-1847 העתיק הסופר ר' סעיד בן יהודה הברי מבוסאן אלחדא את ספר ההפטריות עם תרגום. בכתב היד קכ"ד דפים. נכתב במימון מוסי בן סלימאן בן סעיד עראמי, מקרית קאע כ'או, כנראה.

בקולופון כתוב:

בַוְעַאן

מבצר זה מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרס"ד-1904. בספר אשכלות מרורות לר' סלימאן חבשוש כתוב, כי בתוך הארמון הנמצא מתחת למבצר היו שני אחים יהודים ממשפחת ושצ'י, אשר נלכדו במצור עם החיילים, ובסוף מתו כולם ברעב. במקום התקיים השוק השבועי.

Pages

Subscribe to All