All

הכפר בית אנעם ידוע לי מכתב יד משנת רס"ז-1507. נראה, כי הכוונה לכפר בית אנעם הנמצא בנפת כ'ולאן.

כתב היד הוא ספר ההלכות של הרמב"ם, מדע-ספר תורה, אשר כתב הסופר ר' סעדיה בן אברהם הלוי, וסיים ביום שישי י"ט בשבט אתתי"ח-רס"ז-1507. נכתב לשמוש אישי.

בקולופון בדף 165 כתוב:

שלים בסייעתא דשמיא בששה בשבא דהוא תשעה עשר יומין בירח שבט שנת אלפא ותמני מאה ותמני עסר שנין לשטרות, במאתא בית אנעם, יהא סימן טוב על מריה דכתב יתיה ליה לנפשיה הוא סעדיה בן אברהם בן סעדיה בן מעודד הלוי, יזכה למהגיה ביה וזרעיה ו(זרע) זרעיה אנ"ס כדכת' לא ימוש הספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה...

הכפר בית אעמה הוא כפר חרב בנפת עמאר בדרום תימן. סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו בכפר כחמשה עשר בתים. לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.

הכפר בית אשואל נמצא באזור מיעראץ, במרחק של כ- 17 ק"מ מדרום מערב לירים. באזור היו כפרים רבים בהם חיו יהודים. הכפר שוכן ליד חורבות העיר זפאר (טפאר), עיר המלוכה העתיקה של מלכי שבא וחמייר.

פרופ' ג'ובני גארביני מנאפולי העתיק את הכתובת העתיקה בעת שהותו בתימן בשנת תשכ"ט-1969. הכתובת ערוכה בחמש שורות, בכתב חמיירי נאה מאוד. מצד ימין באמצע, ומצד שמאל, עומדות שלוש מונוגראמות העוברות דרך השורות 2 עד 4 מלמעלה למטה. המונוגראמות כוללות את השמות של האיש המקדיש, של משפחתו ושל ביתו, אשר להקדשתו משמשת הכתובת. זמנה של הכתובת 493 לחשבון החמיירי, 378 שנה לספירה הנוצרית, לפני 1626 שנה (בשנת תשס"ד).

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.