All

בּיר אִמְנְכעַי

בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו מספר בודד של משפחות בכפר. מרי שלום בן יחיא זכריה שמש הרב הראשי לאזורים כור וצ'אהיר, אשר כללו את הכפרים הבאים: מוכיראס, עריב, אמשהור, אמרגלה, אימכביר, אמגול, אמצומעה, אמסאביג, אמרצץ, לודר, אמכודירה, ביר אמנכעי ועוד.

עיין ערך הבא.

בִּיר אַנַכַעִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים עד שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת מרחום.

נראה, שהכוונה לישוב ביר אמנכעי, עיין ערך קודם.

בִּיר כצִירַא

במערב תימן סמוך לחוף ים סוף לא חיו יהודים רבים. שם המקום ידוע לי מסיורו של ר' יחיא צברי בתחילת המאה העשרים. לא ידוע אם במקום חיו יהודים.

בִּיר נַאבעִין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. כפר סמוך בו חיו יהודים הוא אום דאכלה. בדת'ינה היתה הקהילה היהודית הגדולה באזור.

בִּיר אלעְזַב

ביר אלעזב הוא גם כינוי לעיר צנעא. עיין ערך.

ביר אלעזב היא שכונה בתוך העיר צנעא, ממערב לנהר השחור, אלג'יל אלאסוד. השכונה נבנתה לאחר גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679), לאחר שאלצו את היהודים לצאת ולהתגורר מחוץ לחומות העיר.

בִּר עַמְבַר

במסוודה-פנקס בית דין צנעא, נכתב ביום חמישי כ"א באדר ב' ב"פ-תכ"ט-1769, כי יחיא בן סעיד טהירי ואחותו ג'זאל קיבלו מיחיא בן סאלם סעיד ארבעה קרוש, תמורת קניית השדה אשר נמצאת ב"ביר עמבר". לא ידוע לי המיקום המדויק של השדה.

יתכן ושטח זה היה אזור חקלאי.

בִּיר פַדל

בביר פדל היה מחנה עולים בשלהי העלייה הגדולה בשנת תשי"ז-1957. מרדכי לפידות, המנהל האחרון של מחנה העולים גאולה, מטעם הגוינט, יצא לעדן בשליחות הסוכנות בשנת תשי"ז-1957, כדי לסייע לועד העדני בהעלאת שארית היהודים, אשר נותרו בתימן.* במכתבו משנת תשי"ז 15/7/57 הוא כתב, כי נותרו יהודים בשלושה אזורים: בצעדה בצפון תימן, בריידה ובעמראן מצפון לצנעא ובשג'אדרה וגבל עמר ממערב לצנעא. הוא כתב עוד, כי מכינים מחנה עולים בביר פדל כפי שהקימו בשנת תשי"ד-1954.

בִּיר צְ'רַאב (ביר דרב)

סבירות גדולה כי מדובר בכפר ביר אלדרב. עיין ערך. בכתב יד משנת תרי"ט-1859 חיבר מרי אברהם בן עמר בשירי ספר העוסק בליקוטים לתורה "במאתא ביר אלדראב מן קרא חמא". לא ידוע לי בודאות היכן נמצא אזור חמא. יוסף טובי כתב, כי שלושה ישובים בשם חמא היו בתימן, באזור רחבה מצפון מזרח לצנעא, בנפת חגה מצפון מערב לצנעא ובאזור בון.

בִּיר אלשֵיך

הישוב ביר אלשיך ידוע לי משני מסמכים, מהשנים שנ"א ותל"ט (1591-1679).

לא מצאתי הפנייה לישוב זה לאחר שנה זו, ולכן מסתבר, כי הישוב נחרב או שהיהודים גלו למקומות אחרים. לא ידוע לי המיקום של הכפר. שם הכפר ביר אלשיך, מלמד, כי מדובר בבאר של השייך-הנגיד-הנשיא, ואינה מאפשרת להסיק מסקנה על מיקום הכפר.

המסמך הראשון הוא שטר קניין משנת אתתק"ב-שנ"א- 1591. הקונה הוא, כנראה, מעוצ'ה בן יוסף אבוסארה, וחתום על המסמך ר' סעדיה בן דוד, כנראה, מנהיג הקהילה.

Pages

Subscribe to All