All

הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום מזרח תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

הישוב הדרום מזרחי ביותר, אשר היה תחת שלטון האימאם.

עפ"י המסורת שבפי זקני הקהילה, הקהילה היהודית במקום נוסדה לאחר גלות מוזע בשנת ת"ם-1680.

העדות הקדומה ביותר שבידי על חיי יהודים במקום היא משנת תקפ"ה-1825. בשנה זו העתיק הסופר ר' מתניה בן יחיא זכריה את ספר קב הישר לר' צבי הירש קידנובר. ידיעה נוספת היא משנת תרי"ב-1852.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך, כמעט כולן ממשפחת שער.

במרחק של מספר ק"מ מדרום לסנואן קיימת עיר יהודית חרבה הנקראת אלבירא, אשר נחרבה על ידי המוסלמים בחודש תמוז בל"ז-תפ"ו-1726. יהודי הכפר נהרגו ואת בתי הכפר שרפו. גוי אחד חמד שתי ילדות יהודיות מרוב יפין, לקח אותן בשבי, והרכיב אותן על הגמל. הבת אשר ישבה מאחור נתפסה בענף עץ וברחה לכוון באר המים של העיר. השבאי רדף אחריה והיא נפלה לבאר בעומק של י"ב מטר ומתה. מאז כונתה הבאר ביר אלבנת-באר הבת. הבת השנייה הצליחה להמלט ולהנצל.