All

אַצֻ'בוּר

הכפר נמצא במרחק של תחום שבת ממחוית.

בשנות העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בישוב. שם הישוב ידוע לי ממכתבי עלייה בשנת תשי"ג (18/12/1952), כשלוש שנים לאחר העלייה הגדולה. בתאריך זה שלח חבר הכנסת דאז, ישראל ישעיהו, מכתב אל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, בו הוא מבקש סיוע ליהודים אשר נותרו בתימן. הוא כתב, כי הגיעו לידיו מספר מכתבים מתוך תימן, ואחד מהם מט' במרחשון תשי"ג-1952 אשר שלח ר' מנחם מחפוד, שמש בית הכנסת הגדול בעדן, ובו פירוט של מאות יהודים מהעיר אצ'בור ומישובים ממערב לצנעא: רגום, ער, בני שאב, גבל טרף, שג'אדרה, ועוד.

אַצַ'דַאח

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: דוד עצאר שלוש ריאל, סאלם עצאר שלוש ריאל ויוסף עצאר שלוש ריאל.

אִצוּוִירַא

הכפר נוסד בתחילת המאה העשרים על ידי יהודים במסגרת אלמעזבה, דהיינו, צורפי כסף יהודיים, אשר נהגו לעזוב את בתיהם לחדשים ושנים, כדי להתפרנס אצל המוסלמים. כיון שהמרחקים היו גדולים, נהגו היהודים להקים סוכות מגורים ואוהלים בסמוך לבתי המוסלמים, והיו חוזרים לנשותיהם וילדיהם בחגים מרכזיים בתשרי ובניסן. לעיתים, סוכות אוהלים אלו הפכו לישוב קבע. כזה היה כפר אצווירא.

בעשרות השנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש משפחות יהודיות: טיבי, יצחק, שוכר אבראהים גרנעי, שוכר סאלם, ממייסדי הכפר ואביו של סאלם יעיש, אשר חי בשכונת ותיקים בנתניה. בימים נוראים חלק התפללו בחרף אלהיגה וחלק באלגוירה.

אצ'פאר אלעלייה

שם הישוב ידוע לי מגט אשר נכתב בכפר בשנת אתתקמ"ד-שצ"ג-1633. שם הבעל מעוצ'ה בן סאלם, והאשה היא לולוה בת יעקב. לא נמצאו בגט חתימות עדים, ויתכן, כי הגט שמש טיוטה, או שהוכן לגט אך בפועל לא נעשו בו שמוש.

אַצְרוּם

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר כחמש עד שש משפחות יהודיות.

אַצְ'רֵעַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום עשר משפחות: חנינה, מורי, ד'מארי, יוסף ועוד.

אַקיוּס

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות.

אַרְדַם

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. שם הכפר ידוע לי ממסעותיו של ר' יחיא צברי במאה הי"ט-כ', והוא מזכיר בין תושבי המקום את יחיא קאפח ואחיו סעדיה, יחיא נחום, וכן יוסף קרואני, אשר היה יתום וחי עם אמו ואחותו.

אַרְחַב

בנפת ארחב הישובים הבאים: חבאר, מדר, עגאז, חאגב, שעב, חבר, בית מרפק, בית גבל, בית גזר, בני עלי, בני חארם, באוסן, גרען, גוארה, דייבאן, חגרה, הזם, נאעט, צרפת, צאפח, קצבה, שראע ועוד.

ברשימת מחנה העולים גאולה, שליד עדן, כתוב, כי דרך המחנה עלו לארץ שני ילדים יתומים ממשפחות סעיד ועומיסי. לא מפורט שם הכפר.

Pages

Subscribe to All