All

באוסן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות.

בַאחַש

הכפר נמצא ממערב לרכס ההרים של חופאש.

הישוב ידוע לי ממסעותיו של ר' יחיא צברי, אשר סייר בתימן בתחילת המאה העשרים. הוא נסע מצנעא לכוון מערב, לכוון חוף הים. הוא סייד בתים בישוב, ועפ"י תיאורו, חיו בכפר מספר קטן של יהודים, וביניהם יוסף חדאד. הוא כתב עוד, כי לא היה מניין לתפילה ולא ספר תורה. הישובים הסמוכים בהם חיו יהודים: מעזב שבגבל מלחאן ואד'ראע שבאזור אלכ'בת.

בַאִיר

לא ידוע מיקומו המדויק של הכפר.

במחצית הראשונה של המאה העשרים לא חיו יהודים בכפר, אך נראה, כי בעבר הרחוק יותר חיו יהודים במקום.

בַאסֵק

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר משפחה אחת של יהודים. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926) כתוב, כי יחיא יוסף, ובניו משה ויוסף תרמו שלוש ריאל.

באעה

כנראה, שזהו שם השכונה היהודית של כפר הג'רה ליד מנאכ'ה בנפת חראז, מדרום מערב לצנעא.

שם הכפר ידוע לי מכתב יד של ספר ההפטריות מהמאה הי"ט-כ'. לא ידוע לי מיקום הכפר.

הסופר הוא ר' אברהם בן סעדיה בן יעקוב. בכתב היד מאה דפים. כתיבתו של כתב היד הושלמה ביום שישי ז' באב "שנת החמא לשטרי", אך לא הצלחתי לזהות את השנה. נראה, כי מדובר בכתיבה של נער, לצורך לימודו.

בקולופון כתוב:

בַאצְפַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות בערך. מוצא המשפחות מחבאן, ועפ"י המסורת, כמאה שנה לפני העלייה הגדולה לארץ עברו היהודים לכפר עקב שנאת התושבים ליהודים. בכפר לא היה בית כנסת, והתפללו יחידים. גזירת היתומים לא היתה באזור חבאן, אך יחסם של ערביי חבאן ליהודים היתה אכזרית מאוד באופן כללי.

בַאקְלִי

הישוב באקלי ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בישוב בשנת שס"ו-1606. ביום שלישי כ"ד בניסן שנה זו, העתיק הסופר ר' אברהם בן זכריה את פירוש רש"י לתורה. בכתב היד רמ"ד דפים.

בקולופון בסוף חומש בראשית כתוב:

שלים, בסייעתא דשמיא בתלתא בשבא דהוא כ"ד בירח ניסן שנת אתתקי"ז שנין לשטרי (שס"ו-1606) במאתא אלבאקלי, תהא שנה זו סוף וקץ לכל הצרו(ת), תחילה וראש לכל הבשורות אכ"י קורא הדורות. והכותב קל והצעיר אברהם בן זכריא מתחנן לנגד כל קורא בו, שידון אותי לכף זכות ומן השמים ידינוהו לכף זכות כי"ר.

בְדַאלִי (באהלי)

בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים במקום.

בדבדה

בחלק מהכפרים באזור חיו יהודים.

בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

בַדִיח

בדורות שלפני העליייה הגדולה לארץ הכפר היה חרב, ולא חיו בו יהודים. מוצא משפחת בדיחי מכפר זה.

באנציקלופדיה לחכמי תימן מצאתי את קדמוני משפחת בדיחי מהמאה הי"ז. ר' יוסף בן ישראל בדיחי העתיק דיואן בתנעם בשנת ש"מ-1620, ור' מעודד בן סעדיה בדיחי העתיק שלושה כתבי יד לפחות משנת ת"ח-1648 ואילך, בעיר רדאע.

ניתן, א"כ, להסיק, כי יהודים חיו בכפר בדיח קודם לשנת ש"מ-1620.

Pages

Subscribe to All