All

גוצ'אב-וצאב

השם המדויק של הנפה הוא וצאב.

באזור גוצ'אב-וצאב היו הישובים הבאים: אלביר, בני אלגריב, אלדן, אלזילה, חצן אלטוט, כובאר, מטאר, נת'ן, אלסואטח, אלסלפיה, עתמה, עינאן, עריובה, צואדחה ותעיז ד'אהב.

בישוב גוצ'אב חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

גוף

עפ"י המסורת שכתב ר' חיים חבשוש, המקומות אלמודד ושלף המוזכרים בחומש בראשית, הם אזור אלגוף, אשר כונה בהמשך שבא וכל ארץ חמיר, שם שכנו היהודים לאחר גירושם מחגאז.

באזור גוף נמצאים הישובים הבאים: ג'יל, ואדי מג'זר, חזן בגבול המדאן, ואדי סבא-שבא, חורבות סודא, אלפרע, חורבות מעון, חזם, חורבות בראקיש, קרית מטמא בגוף העליונה ועוד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ אזור הגוף לא היה מיושב ביהודים רבים, אך אזור זה היה מלא בחורבות ושרידים של ישובים עתיקים. אזור זה התפרסם רבות בזכות העתקת כתובות שבאיות של החוקר והמשכיל ר' חיים חבשוש בשנת תר"ל-1870, יחד עם יוסף הלוי.

גַוְעַר

סמוך לעליייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות: יהושע, צנעאני, חצני ועטבה.

גוּעְדִי

סמוך לעליייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ חמשה יהודים: אלמנה אחת, שני נשואים, שלוש נקבות ושני זכרים. גיל העולים: שני נערים, שניים מעל עשרים שנה ואחד מעל חמישים שנה.

שם המשפחה: שרעבי, ושם המשפחה הקודם: יהודה.

גוּמְעַת אַנֵס

הכפר נמצא ליד הישובים: אחלאל, נויד, מדאב, נסמי, ועוד.

שכונת היהודים בכפר כונתה גומעת אנס, ואילו שכונת המוסלמים כונתה גומעת עמרי. השוק השבועי התקיים ביום שני. בכפר חיו מספר משפחות יהודיות. רב האזורי של כל נפת אנס היה מרי חיים בשארי. להערכת יוצאי אנס, כל יהודי האזור מנו מאתיים עד שלוש מאות נפש.

גוּמְעַה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר תשע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן מוסי' ובניו סלימאן סעיד וסאלם ריאל, סאלם סעיד ריאל, סעיד אשול ובניו סלימאן ויחיא, סעיד סאלם ריאל, סאלם דאוד ובנו דאוד, סעיד דאוד ובנו סלימאן, סלימאן משנוי ובניו דאוד יחיא וסעיד ריאל, יחיא עתרה ויחיא סאלם.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שני נערים יתומים, ממשפחת ינאעי. שם המשפחה הקודם: סאלם.

גומַאר

יתכן והכוונה לאזור גאמר שבנפת חידאן, בצפון תימן.

בכפר גומאר חיו יהודים במחצית הראשונה של המאה העשרים. לידינו הגיע גט אשר נכתב בשנת ברל"ח- תרפ"ז-1927, הבעל הוא דאוד בן אהרון והאשה הדייה בת סעיד. אין חתימות על הגט.

ג'וּלַת עַגִיב

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן סרי ואחין עמראן סרי ריאל וחצי, סלימאן בן עמראן רבע ריאל, יוסף בן דאוד מעיר עת'אר ריאל וחצי, סאלם בן עמראן ריאל והגב' ימן בת ראובן סרי ריאל.

גולת חואדה

בכפר חואדה חיו מספר קטן של יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שלושה יהודים, זוג נשוי, כנראה, כבני עשרים ושלושים שנה וילד. הוא התפרנס מרפדות והיא מקליעת סלים. שם המשפחה עואץ', ושם משפחת האשה הקודם: צברי.

גוליין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר בודד של משפחות יהודיות.

Pages

Subscribe to All