All

הכפר מד'אב ידוע לי מאמצע המאה הי"ז. בשנת תי"ד- 1654 העתיק הסופר ר' זכריה בן משה ועלאני את פירוש רש"י לנביאים ראשונים ואחרונים, בישוב מד'אב. בשנת תרי"ד-1854 נמכר כתב היד ליעקוב בן יוסף בלסי, מכפר דראח שבמחוז תעיז.

בקולופון כתוב:

נשלם בסיועתא דשמיא ובחסדוהי וברחמוהי... ביום תלת עשר יומין לירח ניסן שלשנת אתתקס"ה במאתא מד'אב תתבני ותשתכלל עד דתתבני קרתא ירושלם ותחרוב קרתא מד'אב... אנא ספרא חלשא ומסכינא... זכריא בן משה בן שלם בן סעדיא בן סעד אלועלאני, וכשם שסייעני להשלים זה כן יסייעני שאשלים ספרים הרבה...

באזור היו שלושה כפרים בהם חיו יהודים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 7 יהודים: 4 זכרים, 3 נקבות, אשה נשואה, אלמנה, 4 בנים ונערה. גיל העולים: 4 ילדים, נער אחד, אחד מעל ארבעים שנה, ואחד מעל שבעים שנה. שניים התפרנסו מתפירה.

שם המשפחות: בורה, סעיד, ושם המשפחה הקודם של האשה: חסן.

שם הכפר ידוע כמקום מגוריו של הצדיק המקובל מרי חיים עורר, אשר חי בכפר במאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. מספרים עליו מעשה נסים רבים.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עיין ערך: שעב.

במאות הי"ט והעשרים חיו יהודים בכפר. שם הכפר ידוע כמקום לידתו של מרי דוד בן ישראל צאירי, אשר נולד בכפר בשנת תרכ"ב-1862. הוא שמש דיין באזור מכלף. בשנת תר"ע-1910 ארגן קבוצת עולים, כשלושים משפחות מהאזור, ועלו לארץ. העולים התיישבו בזכרון יעקוב, חדרה, יבניאל ובכנרת. הם גורשו מכנרת, ובשנת תר"ץ-1930 הקימו את כפר מרמורק שברחובות.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות, לפני גל העלייה, ואחריה.