All

שַהְרַאן

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף ברטי, סאלם השאש ויוסף אנכפי, אשר תרמו יחד שלוש ריאל.

רג'ואן

ר' חיים חבשוש סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל- 1870 לצורך העתקת כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי אזור רג'ואן הוא קצה הישוב של כל נפת הגוף, לכוון מזרח תימן, וממזרח לרג'ואן לא נמצא אף כפר מיושב במרחק של עשרים ימי הליכה.

באזור צפון מזרח תימן עד אזור מאריב כמעט ולא חיו יהודים, וממזרח למאריב לא חיו אף מוסלמים.

רֻקַאב

גבל בראע נמצא סמוך לחוף ים סוף, הכולל גם את נמל חודידה, מדרום מערב לנפת חראז.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתים עשרה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן נדאף שתי ריאל ורבע, יחיא עזירי ואחיו חיים ויהודה ריאל, סאלם סרי ובניו יוסף ובניו יוסף יחיא סאלם ואברהם ריאל, אחיו אברהם ריאל, הארון יחיא ובנו יוסף רבע ריאל, יחיא צעטי רבע ריאל, יחיא אברהם והגב' נצ'רה בת חגבי שלוש ריאל.

רודום

במקום נמצאו כתובות יהודיות ומעט קברים. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא היה במקום ישוב יהודי.

קַריַת נְהִיג

שם הישוב ידוע לי מכתב יד אשר נכתב באמצע המאה הי"ז. בשנת תי"א-1651 העתיק הסופר ר' עמרם בן שלום בן יתר שרארה את הספר שו"ע טור יורה דעה. נכתב במימון ר' זכריה בן יוסף עלים.

את מיקום הכפר באזור דרב אלמהדס קבעתי על סמך העובדה, כי הסופר העתיק את הספר תולעת יעקוב בישוב דרב אלמהדס, משמע, ששני הישובים קרובים זה לזה.

הסופר העתיק שלושה כתבי יד לפחות. הראשון הוא סידור הקבלי בישוב דרב אלמהדס בשנת תכ"ו-1666. בקולופון כתב הסופר, כי הישוב נמצא באזור רחבה. כתב היד השני הוא מדרש הגדול לחומש בראשית. לא ידוע היכן נכתב.

רַכַמָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: אכוע, חדאד, ועוד.

רַצַ'אִי

לפי גויטין וטובי, העיירה נמצאת באזור נאד'רה שבנפת עמאר במחוז ירים, מעט צפונה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית מאה משפחות בערך, כארבע מאות נפש. רוב היהודים התגוררו בשכונה נפרדת, חאפד אליהוד. בית כנסת אחד גדול לכל הקהילה. במקום היה ספר תורה מקודש מאוד, בשם "עדני", אליו היו נוהרים רבים.

שם המשפחות בעיירה: רצהבי, סירי, פרסק, קרעה, דיס, קודיימי, מקרה, ביצ'א, פראוי, ערבה, קומלי, טרם, אקטע, דמתי, מליחי, עומיסי, חרפוף, דנין, אבדר, שאמעי, מוסא, דאוד, יחיא, מעוצ'ה, אברהם, סלימאן, חסן, סאלם, מסלם, יוסף, יצחק, עמראן, עווד, לוי, ועוד.

שטוט

שם הכפר ידוע מקינתו של המשורר ר' סעיד אסבאט, העוסקת בגלות מוזע, אשר אירעה בשנת תל"ט-ת"מ (1679). לא ידוע מיקומו של הכפר. מהקינה ניתן ללמוד, כי עד לגלות חיו יהודים במקום.

לא ידוע על ישוב יהודים במקום בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ.

שועב יאפע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה עלתה לארץ בעלייה הגדולה אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת צ'אהרי. שם משפחתה הקודם: חיים.

Pages

Subscribe to All