All

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר קטן של משפחות יהודיות בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

הכפר מדבר היה אחד הישובים בנפת לוודר, יחד עם הישובים: דת'ינה, אמשעה, שהור, מנגלה, עריאב, מרצץ, ועוד. בכל נפת לוודר חיו שמונים משפחות בערך, ובכל כפר מספר בודד של משפחות יהודיות.

הכפר נודע גם בשמו "חותרה".

סמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע עשרה עד עשרים משפחות בערך.

ברשימות משלמי מס החסות של מחוז רדאע כפי שכתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון למחוז רדאע והאחראי על גביית המס, רשומים עשרים משלמי מס. ואלו השמות: יוסף סאלם, אחיו צאלח, צאלח יוסף, בנו סאלם, סעיד שאער, יחיא שאער, סאלם בן סאלם מת'נא, אברהם סעיד, אחיו יחיא, סאלם מוסא נגאר, עואץ' סאלם נגאר, יחיא בנו, מנצור עודי, אחיו ישראל, יוסף סאלם יחיא, דאוד ירימי, בנו סאלם, אחיו יחיא, סאלם יחיא אברהם וסעיד אחיו.

כידוע, נשים ילדים זקנים וחולים לא שילמו מס.

בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ היהודים חיו בשכונה נפרדת מהשכונה המוסלמית.

סמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה היהודית בכפר קרוב לשמונים משפחות, כארבע מאות נפש. שם המשפחות בכפר: אסווד, נגאר, יוסף, עווד, חדאד, יהודה, מת'נה, יחיא, צנע, חסן, סעיד, שולוק, אקטם, זהרה, נאמיה, סאלם, אברהם, ועוד.

רב הקהילה היה מרי שמעון בן יוסף כהן, תלמידו של מרי יוסף יתים מג'וראן שבמחוז ירים. הוא כתב את הספר "סגולת השוחטים" בשנת תרפ'ע-1923, וספר פרי מגדים, טעמים לשו"ע בדרך הסוד. סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנהיגי הקהילה היו ר' סאלם מתנה ור' סאלם סעיד.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: צאלח עאשק, סאלם הדנה, סאלם חאשדי, יעקוב חאשדי, אחיו מסעוד חשאדי, יחיא בן מוסא קהא, אחיו מוסא קהא, הארון בן יחיא קהא, סעיד בן מוסא ופנחס חאשדי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שתים עשרה משפחות יהודיות: רידי, בוני, נגאר, עאשק, חאשדי, גמל, ועוד.