All

שְעוּב

בכפר היה מבצר.

הכפר ידוע לראשונה מהמאה הי"ח. בשנת תקל"ז-1777 נכתב שטר חוב לגב' נצ'רה בת עמראן אשרקי. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' שלום בן יוסף ור' אברהם בן יצחק בורה. שם המשפחה בורה ידוע יותר ממחוז תעיז, למרות שגם בצנעא היתה משפחה בשם בורה. לכן יתכן, כי מסמך זה קשור לישוב שעובה. עיין לקמן. מאידך גיסא במסמך רשום שעוב ולא שעובה, ועוד, בספרו של י"ל נחום נכתב, כי הכפר נמצא באזור צנעא. בשנת תק"מ-1780 נכתבה כתובה בנשואי הארון חמדי וחמאמה גיאת. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' סעיד בורה ור' סעיד ציחי.

שַעְב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עיין עוד ערכים קודמים.

שַעַב אלצִיפִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, כנראה.

ברשימת מס החסות של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית המס, מפורטים שמות החייבים: אברהם בן שמעון סעיד ויחיא בן יחיא עואץ'. יהודי הכפר שעב אלציפי רשומים יחד עם יהודי הישוב חקב, סה"כ ששה חייבים, ונראה, כי כפר זה היה נספח לכפר עקב.

מִדְהַרַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות.

מַדוּרַה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש עד חמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: הארון סלימאן ארחבי ובנו אברהם חמש ריאל, מרי מעוצ'ה בן סאלם ובניו יחיא וסאלם, וכן הגב' סעדה בת סאלם עצאמי שש ריאל.

חכם בקהילה מרי מעוצ'ה בן שלום.

מַאוְיַה

האזור היה בגבול תימן האימאמית לבין החסות הבריטית. סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים באזור.

ישובים וכפרים בנפה: גראנע, דראח, מורג'ע, שעב אלבוסאדי, ועוד.

אזור מאויה הוזכר בהקשר לעליית היהודים בעלייה הגדולה. רוב היהודים נסעו דרך אלימן, היא הדרך מתעיז, וחלקם עברו דרך מאויה.

שצ'ב

הסופר ר' דוד בן זכריה בן שלמה העתיק בשנת תע"ה- 1715 את שו"ע טור אורח חיים ויו"ד. ביום שלישי ר"ח אדר הוא העתיק בישוב שצ'ב שבקרית אלראס, ואילו בקולופון השני הוא כתב, כי סיים את הכתיבה בישוב קארה שבמדינת סודה. נראה, כי הישובים קרובים וסמוכים, וכי הוא חי בכפר קארה אך העתיק לפרנסתו בכפר שצ'ב.

הוא העתיק את השו"ע עפ"י מהדורת ויניציאה שנת משי"ח (שנ"ח-1598).

בקולופון הראשון בדף 276 כתוב:

תם ונשלם לאל בורא עולם, ביום שלישי ר"ח אדר שני בכ"ו לשטרות במאתא שצ'ב קרית אלראס תחרוב ותצדי, וירושלם תתבני במהרה בימינו אמן כי"ר. קלא זעירא דוד בן זכריא בן שלמה ממקום אלקארה יש"ל.

שִעְבֶה

ידוע גם בשמו: סדום.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. בכפר חי מרי שמואל בן שלום הלוי, אשר נולד בשנת תרנ"ב- 1892, ושמש רב הקהילה. הוא עלה לארץ בעלייה הגדולה והמשיך בפעילותו בראש העין, שם נפטר בשנת תשל"ב.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

Pages

Subscribe to All