All

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשר משפחות בערך, משפחת כהן, ועוד.

סבירות גדולה, כי הכוונה לישוב תאדי. עיין ערך.

בשנת תר"ל-1870 סייר באזור ר' חיים חבשוש לצורך העתקת כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי יהודי שראע התפרנסו משריפת וטחינת אבני סיד ובמלאכת העור. פרנסתם לא היתה מצויה, והיהודים היו עניים מאוד, עד שריחמו עליהם המוסלמים ושלמו בעבורם את מס החסות. הממונה על הכפר הגיע לבית הכנסת בזמן שהתארחו חבשוש והלוי, אשר יזם את העתקת הכתובות, ודרש כסף. הוא חבש את הלוי בטענה כי הוא משיח השקר שוכר כחיל. חבשוש כתב עוד, כי אחד המושלים בארחב ארב ליהודי ממנאכ'ה שבנפת חראז, וכאשר הגיע היהודי לצנעא לרגל מסחרו, יצא המושל משער היהודים, תפש את היהודי והוביל אותו כבול לארחב.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יעקוב אבורוס ריאל ויוסף קרואני שתי ריאל ורבע.

בפנקס השליחות בע' 5, בעמוד שאחרי פירוט שתי המשפחות, רשומים 58 משפחות ללא כותרת של שם הישוב. עפ"י ההקשר נראה, כי מדובר בהמשך שמות התורמים שבישוב מובד. אלא, שחמישים ושמונה משפחות בשנה זו לא תואם לשתי משפחות שחיו סמוך לעלייה. יתכן, כי חסר שם הישוב בעמוד חמש, ואין מדובר בשמות התורמים של מובד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות.

הכפר מודע שבמחוז תעיז ידוע מאחד מחיבוריו של מרי שלם שבזי, המשורר הלאומי. מרי שלם חי במספר ישובים: נגד אלוליד, שבז, אעדאן, ועוד.

הוא העתיק את התורה בשנת תל"ח-1678. בכתב היד שנ"ב דפים, עם ניקוד, טעמים ומסורה גדולה וקטנה. בשולי הדפים פירושים ממפרשים שונים, כמו: טור, ראב"ד, אר"י, שפתי כהן, ר' יעקוב לומברוזו.

בקולופון כתוב:

נשלם... התאג' ביום חמישי חודש מנחם שנת ואני כזית רענן הכותב... סאלם בן יוסף משתא תנצב"ה בעיר מודע.