All

שם הישוב מד'נח ידוע לי מחיבורו של ר' יוחנן מזרחי, אשר כתב את הפירוש הגדול ביותר בתימן למשנה ולגמרא. שמו המלא הוא מרי זכריה בן שלום החלפוני, ושמו הספרותי הוא ר' יוחנן מזרחי. הוא חי ופעל באזור שממזרח לעיר רדאע, ומכאן שמו הספרותי ושם החיבור: מזרחי. מרי יצחק ונה מזכירו בסידורו חידושין בסוף המאה הט"ז. הוא כתב את חיבורו המזרחי בשנים שס"ו-שע"ח (1606-1618) בישובים ג'ראמה ומד'נח. השם מד'נח רומז אף הוא על מיקומו ושם ספרו: מד'נח בארמית-משרק בערבית-מזרח בעברית.*

הכפר או האזור מד'נח היה, כנראה, באזור המכונה "משרק". לא ידוע גודל הקהילה.

בסוף המשנה ופירוש המשניות לרמב"ם כתב:

שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ויכוח.

הכפר נחשב לריש גלותא, דהיינו, מקום הראשון אליו הגיעו הגולים לתימן. ישובים נוספים המוגדרים ריש גלותא: חגבה, חמדה, די סעיד, אללסי, מכלבאן, נג'יד, תנעם וגבלה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עפ"י גלעד צדוק, הכוונה לישוב הקודם.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. בכפר היה בית כנסת.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שני יהודים: שני נערים יתומים.

שם המשפחות של יהודי הכפר: חיים, יהודה, ישראל וכהן. שם המשפחה הקודם של אם הנער: מצ'מון.

עיין ערך הבא.