All

רַצַהַבַת כַ'וְלַאן

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתים עשרה משפחות בערך, ואולם בדור שלפני העלייה הגדולה לארץ עזבו רוב היהודים את הכפר, ונותרו שתי משפחות יהודיות בלבד.

לא ידוע מה הרקע לעזיבת רוב היהודים.

רַצְ'מַה

בי"א בשבט אתתקס"א-ת"י-1650 העתיק הסופר ר' ישועה בן דוד בן שלמה צ'ראב בכפר אסנאף את הלכות הרמב"ם: איסורי ביאה, מאכלות אסורות, שחיטה, ופירושים הערבית-שרח. בכתב היד 132 דפים, ונספחים מתקופות מאוחרות יותר. בדף 79 א' פתיחה של מעשה בית דין מכ"ז בכסלו ב"ז-תנ"ו-1695, מהישוב רצ'מה. יתכן והכפר המוזכר במסמך הוא ממחוז רדאע. עיין ערך קודם.

נסים גמליאלי פרסם מסמך מהמאה הי"ט-כ', בו נאמר, כי מרי צאלח בן מרי יחיא קריטי ממעזבה, נפטר ערירי. אחיו, יוסף, יבם את אשת אחיו, סעידה בת סלימאן צ'ראב מרצ'מה.

רַאמָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה יהודית אחת, משפחת סעיד.

מַאוְיַה

האזור היה בגבול תימן האימאמית לבין החסות הבריטית. סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים באזור.

ישובים וכפרים בנפה: גראנע, דראח, מורג'ע, שעב אלבוסאדי, ועוד.

אזור מאויה הוזכר בהקשר לעליית היהודים בעלייה הגדולה. רוב היהודים נסעו דרך אלימן, היא הדרך מתעיז, וחלקם עברו דרך מאויה.

רְחַבֵּה

אזור רחבה נמצא במרחק של עשרים ק"מ בערך מצפון לצנעא.

באזור רחבה הישובים הבאים: דרב אלמהדס, גוב, ביר דראב, חסניין, צבירה, שעב, ועוד.

הישוב רחבה התפרסם מאוד בזכותו של מרי יחיא בן אברהם בשירי, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז. נולד במחצית השנייה של המאה הט"ז, ונפטר בשנת תכ"א- 1661. הוא היה סופר פורה במיוחד, והעתיק עשרות ספרים. כינויו הספרותי: אבנר בן נר השרוני.

אחד מכתבי היד הוא משנה תורה לרמב"ם אשר העתיק בשנת שפ"ב-1622.

בקולופון כתוב:

רעאש

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

ואולי הכוונה לישוב רעאס. עיין ערך קודם.

רִפַאע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע משפחות יהודיות בערך. לא ידוע שמות המשפחות.

רבע אלכ'אלי

אזור רבע אלכ'אלי בדרך לפרס, הוא נוה מדבר, שטח עצום שאין חיים שם בני אדם.

לפני תקופת האסלאם המקום היה מרכז מפורסם לנצרות, שם ערך המלך היהודי דו נואס-בעלת הפאות, מלחמה בשנת 523 לספירה נגד הנוצרים והחבשים.

רַדְמַאן

הכפר נמצא במרחק של שני ימי הליכה מביחאן.

שם הישוב ידוע מהספר על יהודי ביחאן. בתחילת המאה העשרים נפטר רב הקהילה מרי שלום יוסף צנעאני, והקהילה נותרה ללא מנהיג. הקהילה התארגנה, נאסף כסף והובא לביחאן מרי אברהם הלוי צנעאני, אשר חי עד אז ברדמאן, מרחק של יומיים הליכה.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

Pages

Subscribe to All