All

אזור רבע אלכ'אלי בדרך לפרס, הוא נוה מדבר, שטח עצום שאין חיים שם בני אדם.

לפני תקופת האסלאם המקום היה מרכז מפורסם לנצרות, שם ערך המלך היהודי דו נואס-בעלת הפאות, מלחמה בשנת 523 לספירה נגד הנוצרים והחבשים.

הכפר תג'אף נמצא בנפת חדא, בחלק השייך למחוז צנעא. כידוע, רוב נפת חדא היה בשטח של מחוז ד'מאר.

חיי יהודים בכפר ידועים לי מהמאה הי"ח.

בשנת תקכ"ב-1762 העתיק הסופר ר' אברהם בן אהרון מנזלי סידור תפילה. הוא העתיק כתבי יד נוספים בשנת תקכ"ט-1769 בצנעא, ועוד. בכתב היד רס"ז דפים, ונכתב במימון ר' סעיד בן שלמה.

בקולופון כתוב:

נשלם בחסדי האל ית' היום ז' לחודש ניסן שנת תרין אלפין ושבעין ותלת שנין (תקכ"ב-1762) במאתא אלתגאף... ונכתב לתשוקת החבר הטוב... סעיד בן סלימאן... והכותב קל הקלים אברהם יש"ל בן אמ"ו אהרן בן כמהר"ר שלום נע"ג אלמנזלי יש"ל אכי"ר...

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

אברהם בן משה יוסף דמתי מדמת כתב, כי אביו ר' משה יוסף דמתי היה הגובה האזורי מטעם הגובה הראשי. דודו, הרב סעיד יוסף דמתי היה ממונה מטעם השלטון הטורקי. אביו היה ממונה על אזור ריאשייה וכוור.

ברשימת הישובים התימניים של גויטין רשומים שני ישובים בשם תובאן, האחד במחוז ד'מאר והשני בנפת חדא. כיון שנפת חדא, ברובה הגדול, נמצאת בתוך מחוז ד'מאר, לכן נראה, כי מדובר בישוב אחד.

מכל מקום, אם מדובר בשני כפרים שונים, ניתן להסיק כי חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ גם בכפר תובאן השני. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

עיין עוד ערכים הסמוכים.