בתימן לא היו נעליים אלא לעשירים, והנוהג לנעול נעליים החל בראשית המאה העשרים.   

אַנְתּ פְ´דַּא בַּשְמֲקִהּ
אתה כפרת נעליו

בֲּשַאמִק
נעלים

בַּשְמַק עֲלַא אַלַאס וֲלַא חַאגַּת אַלְנַּאס
נעל על הראש ולא צדקה מאנוש

הַא בַּשְמַק יְלַא מַא תְּרַצַּ´א
הא לו נעל באם לא יתרצה

לַאעִץ בַּשְמַק
לועס נעל, בפיו נעל
נאמר על אדם אשר כועס בלא סיבה מספקת.