מדהלה, צאלח בן אברהם
מרי צאלח בן אברהם מדהלה נולד בכפר ואדי בני סעד במחוז חידאן שבצפון תימן בתחילת המאה העשרים, כנראה. אביו היה גביר ועניו, ויחד עם רעייתו פכהה היו אהובים על היהודים והמוסלמים. ביתם היה פתוח לנזקקים, ושמש מחסה ליתומים ומסכנים. נולדו להם ארבעה בנים: מרי צאלח, שלום, משה ומצ'מון, ושלוש בנות: הדייה, הוידה וחמאמה. אביו ר' אברהם היה נפח ובנה בית כנסת.
בעקבות מרד השייכים באימאם, עזבו יהודי הכפר את בתיהם לכפר שכן, שם נפטר ר' אברהם. כעבור שנים, כאשר השייך המקומי שוחרר ממאסרו, חזר לכפר ולא מצא את יהודי הכפר. מרוב חיבתו ליהודים הוא יצא לחפש אותם באזור גבל ראזח, ולא רצה לחזור לכפרו מבלי שמרי צאלח ידידו ישוב עמו לכפר.
מרי צאלח היה דיין שלישי יחד עם הדיינים: מרי ערג'י ומרי משה צברי. מינויו לדיין הוא סיפור יוצא דופן. מחלוקת הלכתית התגלעה בקרב חכמי הכפר אלהג'ר שבמחוז חידאן. נשלחה שאלה לבית דין צנעא, ומטעמי יושר העדיפו שהשליח יהיה גוי שאינו יודע קרוא וכתוב. הגוי יצא לדרכו, וכעבור שלוש שעות הליכה נכנס לשתות כוס קפה אצל מרי צאלח, שביתו היה על אם הדרך. השליח סיפר לו על השליחות, ומרי צאלח ביקש ממנו לעיין בשאלה, השיב עליה בעמוד האחורי, והשליח המשיך לצנעא. בי"ד צנעא ענה "הלכה לפי צאלח מדהלה", וכאשר הגיעה התשובה לחידאן, מינוהו לדיין. ידוע, על בנו צמח - חותי, שהיה מוסמך לשחיטה, ירש את כל רכושו של אביו, והפסיד את רוב כספו במסחר. עקב כך נשבר לבו ונפטר בשנת תש"ד - 1944.
כאשר קרבו ימיו למות, ביקש מכל משפחת מדהלה שתתארח אצלו בשבת, ולאחר תפילת שחרית ביקש שיוציאוהו לשמש, שם התמוטט ונפטר. מרי צאלח מדהלה נפטר בכפרו לפני שנת תש"ד.