קורח, שלום בן יחיא

מרי שלום בן יחיא קורח העתיק את ספר ההפטריות וכתב פירוש בישוב אלציח שבמרכז תימן, בשנת ת"נ-תנ"ג (1690-1693).

בכה"י קכ"ד דפים, ובהם מקרא ותרגום הארמי מנוקדים עם טעמים, ובשולי כה"י פירושו להפטריות*.

עפ"י דבריו בקולופון, סיים את הכתיבה ביום שישי, ר"ח אדר א' שנת תנ"ג (1693). השוה זאת לכתוב בספר סערת תימן (ע' קל"ט הערה 5), כי יהודי הישוב אלציח יצאו לגלות מוז"ע בשנת תל"ט (1679), ולא חזרו לעירם, ובית הכנסת בישוב נשאר חרב עד היום. לפי דברי מרי שלום קורח העתיק בישוב זה בשנים ת"ן-תנ"ג, משמע, שהיהודים חזרו לעיר לאחר הגלות.

בהקדמה הוא כותב:

"בשם רחמן... אתחיל לכתוב הפטריות התורה עם פירוש המאור הגדול רש"י זצ"ל ועם מעט מאמרים על פסוקים ידועים מעין יעקב ועשיתי להם מורה מקום מאיזה מסכת הם, וגם כן כל הפסוקים אשר באו בחידושים אלו אשר העליתי מסומנים מאיזה ספר הם ובסימן פלוני שם... ואל יאשימני מעיין מענין הכתיבה לפי שלא כתבתי אותה בסגנון אחד כי זכור אני כשהתחלתיה בשנת ת"ן והשלמתיה בשנת התנ"ג (1693) ובכל אלו הימים לא הייתי כותב אלא לפעמים יום בשבוע והכל ידוע למבין בלי פרוט".

בקולופון כתב היד כתוב:

"שלימת אפטרתא דא ופירושיה בע"ה יום שישי ר"ח אדר שנת התנ"ג ליצירה (1693) בקרית אלציח".

בדף קכ"ג ב' בכה"י נמצאת אגרת הספד לפטירת ר' משה קורח.