מנזלי, אברהם בן אהרן

מרי אברהם בן אהרן מנזלי נולד בצנעא בשנת תקי"ב (1752). יתכן והוא הסופר שהעתיק פעמיים את סידור ר"י ונה בישוב תגאף ובצנעא (ע"ע קודם).

למד תורה אצל אביו וחכמי העיר בצנעא. בשנים תקס"ח-תקס"ט (1808-1809) נפטרו שלושת הדיינים בצנעא, ראב"ד מרי אברהם בן מהרי"ץ, מרי יחיא צעדי ומרי יחיא משרקי, והחליפו אותם בהרכב בית דין צנעא: מרי יוסף קארה - ראב"ד, מרי יוסף בן שלום נקאש ומרי אברהם מנזלי כדיין שלישי. מונה לדיין, כנראה, בסוף שנת תקס"ט (1809).

הוא חתום על פסקי דין ושטרות. בשנת תקע"ג (1813) הוא חתום על שטר העוסק במכירת קרקע עם הדיין מרי יחיא אביץ'.

בפסקי הדין ותשובות שהיו בין חכמי צנעא וחכמי העיר עדן, שנמשכו עשרות שנים, הוא חתום עם מרי יוסף קארה - ראב"ד, מרי יוסף נקאש, מרי יחיא אביץ' ומרי יוסף בן סעדיה ג'מל-גמליאל. על פסק הדין לא כתובה השנה, ועפ"י הסדר של פסקי הדין והתשובות מדובר, כנראה, בשנת תקע"ג (1813). הוא חתום עם ראב"ד מרי יוסף קארה בתמיכה במנהג הקדום, ובהכרעת מהרי"ץ בפולמוס המפורסם בנושא ברכת המוציא בסעודות רבים.

בשנת תרע"ז (1817) הוא חתום עם הדיין מרי יוסף בן שלום מנזלי, בעניין הרנונים על הזמר והרקדן יחיא חמדי, כי חרג מכללי הצניעות בתימן בשירתו. בשנת תקפ"ו (1825) הוא חתום עם ראב"ד מרי יוסף קארה על פסק דין הקשור לבית כנסת ג'זפאן בצנעא.

בתו נישאה למרי יהודה גזפאן, ונולדו להם שני בנים ובת. בתו נפטרה בגיל צעיר יחסית, ומרי יהודה גזפאן נשא אשה שנייה, ונולדו לו שני בנים, מרי יוסף ושלמה, שהמשיכו את דרכו.

כאמור, יתכן והוא העתיק את שני כתבי היד של סידור ר"י ונה, וקנה את כתב יד העיקרי של פירוש המזרחי למשנה. יתכן והוא זה שקנה כת"י של ספר הזוהר לחומש בראשית, אשר נעתק בשנת תק"פ (1820).

בכה"י פרטי (משפחת יעקבי מראש העין) כתוב: "אני אברהם בן מ"ו אהרן מנזלי", לא ידוע לי שם המעתיק. נפטר בצנעא בשנת תקפ"ז (1827).