מיפעי, שלום בן משה
מרי שלום בן משה מיפעי נולד בחבאן במזרח הרחוק של תימן בסוף המאה הי"ט. בן י"ב שנים נסע לדודו ר' יחיא בן סעדיה מיפעי, אשר חי בכפר דת'נה שליד הישוב דובה במזרח תימן.
למד תורה אצל מרי שלום עואץ. בן י"ד שנים נשא לאישה את בתו של דודו גב' שמס. חזר לחבאן בתחילת המאה העשרים והיה חכם ודיין וגדול בתורה. ישב בדין עם מרי סעדיה בן משה מעטוף, מרי משה בן יוסף שמאך ומרי שלום יצחק מעטוף.
היה אהוב על היהודים והמוסלמים כאחד, היה ידוע בנועם הליכותיו, "אמר מעט ועשה הרבה" בעזרה לעניים ויתומים, והיה אף לווה כסף באופן אישי כדי לסייע לאחרים.
בזמן העלייה הגדולה לארץ שימש מראשי הקהילה היהודית. הוא חתום על מכתבי עלייה וסייע ככל יכולתו לזרז את העלייה, אך השלטון המוסלמי הערים קשיים רבים וניסה לסחוט את היהודים.
הוא חתום על מכתב מהתאריך ה' בסיון תש"י (1950), שעה שכמעט כל יהודי תימן עלו לארץ, אך השלטון המוסלמי המשיך להערים קשיים. על המכתב חתומים ראשי הקהילה היהודית בחבאן: מרי שלום יוסף הלאל, מרי שלום משה מיפעי, מרי משה יוסף שמאך ומרי שלום יצחק מעטוף. הקהילה היהודית בחבאן עלתה לארץ לאחר מכן, והיא מן הקהילות האחרונות ביותר אשר יצאו את תימן.