הכל

כ'ולאני, שלום

מרי שלום כ'ולאני היה חכם בישוב שרעה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר שרעה נמצא במחוז ד'מאר מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע משפחות בערך: כ'ולאני, גידא, קהלאני, טוב ועוד. הוא החכם היחיד המוזכר בתקופה זו.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם חצי ריאל.

כ'ועי, אפרים בן שלום הלוי*

מרי אפרים בן שלום ותורכייה כ'ועי הלוי נולד בשנת תרנ"ח - 1898 בכפר אלקצר ליד העיר כ'מיר במחוז חאשד, מצפון לצנעא. אין המדובר בישוב קצר שבמחוז כ'ולאן. למד תורה אצל דודו מרי מסעוד בן מסעוד, ואף הוסמך לשוחט, יחד עם תלמידים נוספים ובהם מרי שלום מג'הז.

הנהיג את בני הקהילה, עסק רבות בהצלת היתומים מידי השמד, ונחשב כעו"ד (מוחמי) המייצג את צרכי הציבור בפני השילטון, ונציג של משפחות היתומים (מנדוב).

כ'ועי, יצחק

מרי יצחק כ'ועי היה חכם בישוב בראר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בראר נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שתי משפחות בלבד: משפחת מרי יצחק כ'ועי ומשפחת שלום כ'ועי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל.

כ'לאף, יוסף

מרי יוסף כ'לאף היה חכם בישוב עוברין בתחילת המאה העשרים. העיר עוברין נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבעים ושלוש משפחות בערך: ידאעי, תנעמי, כהן, דנוך, גזפאן, שבאם, פרחי, חריר, מנצורה, כ'לאף, צורית, מנס, גרשי, סאיג, חדאד, צ'אהרי, צעטה, אחמר, עקבי, שליבא, מבורת, רגילי, מצ'לעי, קסקס, קוזי, אברקי, קיני, גראפי, ברטי, קוטיע ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא תנעמי, מרי סעדיה יעיש ומרי דוד בן יחיא ידאעי.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום.

כלף, משה

מרי משה כלף היה דיין במחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים. שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה ולרבנות אשר העניק למרי חיים בן אברהם שרעבי, רב אזורי מטה יהודה (עיין ערך).

כתב ההרשאה ניתן ביום ראשון ג' באדר ברמ"ח - תרצ"ז - 1937. חתומים על ההרשאה: מרי חיים בורא, מרי משה בורא, מרי משה כלף ומרי סעיד עמראן. הוסיף את חתימתו שליח בית דין צנעא מרי שלום מחפוץ'. בכתב ההרשאה לא מצוין שם המקום, ועפ"י בתו של מרי חיים שרעבי, אביה נולד בכפר קובר במחוז שרעב ונבחן אצל מרי חיים בורא בישוב מסילה.

נוסח שטר ההרשאה ראה ערך: בורא, חיים.

כ'מרי, יהודה

מרי יהודה כ'מרי היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שלישי י"א בניסן בפ"ג - תקל"ב - 1772 גירש יוסף בן סעיד מהלא את אשתו חנה בת מרי יהודה אלכ'מרי.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש יוסף בן סעיד אלמהלא את אשתו חנה בת מ"ו יודא אלכ'מרי, וחתך לה בגדים, ונשאר לה מזכויותיה שני קרוש. קנה לשלמם שמינית קרוש כל שבוע, החל מן השבוע שלאחר פסח בפ"ג. יום ג' י"א ניסן בפ"ג.

כסאר, יחיא בן שלמה

מרי יחיא בן שלמה כסאר היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט. הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד. שמו מוזכר ברשימת החכמים משנת תקנ"ה - 1795.

כ'רמבא, שלום

מרי שלום כ'רמבא היה חכם בעיר צנעא או בישוב אלגב שבמחוז אנס, מדרום לצנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב, כי סעיד בן מעוצ'ה אהרון מהישוב אלגב, גירש את אשתו היבמה רומיה בת מרי שלום כ'רמבא בגט שליחות. השליח הוא מרי משה חדאד, וניתן ביום רביעי כ"ט באדר א' בפ"ו - תקל"ה - 1775. מחשש לכפייה במתן הגט הגט ניתן שנית.

לא ידוע האם הבעל הוא תושב הישוב אלגב ואילו משפחת הכלה היא מצנעא, או שאף משפחת הכלה ומרי שלום הם תושבי הישוב אלגב ובאו להתדיין בפני בית דין צנעא.

בפנקס בית הדין כתוב:

לגאמי, יחיא בן יחיא

מרי יחיא בן יחיא לגאמי היה חכם בישוב לגאם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר לגאם נמצא באזור בני בהלול בדרום מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמש משפחות בלבד: לגאמי, דאוד ועוד. מרי יחיא בן יחיא לגאמי המוזכר באנציקלופדיה ע' 280 הוא בן משפחתו.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום.

לדאני, יוסף שלמה

מרי יוסף שלמה לדאני היה חכם בישוב חוטיב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חוטיב נמצא במחוז כ'ולאן מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בלבד: לדאני, עדן, קטיעי, סודמי, דחרוג, צופירה, ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יהודה עדן.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו סעיד תרמו סכום גדול - שמונה ריאל.

עמודים

Subscribe to הכל