יישוב בתימן על הדרך בין מחוית ממערב לבין שבאם ממזרח, כ-25 ק"מ מכוכבאן, בגובה 2,400 מ'. מרכז שיפוטי לאזור. תושביה, מוסלמים ויהודים, חיו זה בצד זה בנפרד אך ביחסי שכנות טובים.
שם כולל, אך מקובל בעיקר לקמח חיטה ואלו לכל השאר מיתוסף שם החומר שנטחן ממנו, כגון טחין שעיר (שעורה), טחין בלסן (עדשים), טחין קלא, טחין רומי (תירס) וכיוצא באלה. נקי: קמח לבן מחיטה שהושרתה במים, יובשה ונטחנה.
מושב בשפלת לוד, סמוך לנתב"ג, קרוי על שם הכפר הנטוש טירה. נוסד בתש"ט על ידי עולים מהונגריה ואליהם הצטרפו כ-15 משפחות תימניות (כולם מבית אב מדאר מדריעה שבמחוז ירים בתימן) שעקרו מעמינדב בתשי"ד, וכמספר הזה עולים מלוב.
שכונה חקלאית בתחומי נס ציונה, על שם ר' שלום שבזי, גדול משוררי תימן. נוסדה ב-1931 על ידי עולי תימן שבאו ארצה ב-1912-1914 בעקבות שליחות ש' יבנאלי. חלקם ייסדו את שכונות התימנים בנס ציונה ובבאר יעקב ולאחר שעזבון ייסדו את ט'.
מנהג קדום הנזכר במשנה והוא שריית גרגרי החיטים כחודש לפני הפסח בין עלי החרמל או העת'רוב: שוטחים שכבת עלים על הרצפה, מפזרים עליה שכבת חיטים, וכך מספר שכבות בסירוגין, מכסים בשכבת-על - אריג עבה וכבד - למשך יום.
דברי תורה שנאמרו סמוך לסיום סעודת מצווה בחתונה, בברית מילה וכדומה. בקהילות ידועות כונו "קישור". בדרך כלל נאמר על ידי אחד מתלמידי החכמים שהשתתפו בסעודה.
יישוב כפרי בגליל התחתון, כעשרה ק"מ מדרום-מערב לטבריה, בצד הכביש כנרת-כפר תבור, על שם עיר בנחלת שבט נפתלי (יהושע יט, לג). נוסד כמושבה ע"י חברת יק"א ב-1901. תחילה נקרא ימה, כשם חורבה סמוכה, כנראה כפר ימא הנזכר בתלמוד.
נולד ברוסיה ב-1884, ונפטר בישראל ב-1961. עלה ארצה ב-1905. עבד כפועל חקלאי ונעשה מראשי תנועת הפועלים בישראל. ב-1911 נשלח לתימן מטעם המשרד הארץ-ישראלי לעודד עלייה מתימן.
