הכל

צ'אהרי, סעדיה

מרי סעדיה צ'אהרי היה מחכמי העיר רדאע בתחילת המאה העשרים. הוא חתום עם חכמי רדאע על שאלות ותשובות לחכמי העיר צנעא בשנת תרס"ד (1904). אתו חתומים מרי צאלח חתוכה, מרי יחיא חרירי, מרי נסים נקאש ועוד.

צ'אהרי, צדוק-צאלח בן שלום

מרי צאלח-צדוק בן שלום צ'אהרי-יצהרי נולד בשנת תרס"א (1901) בשכונת היהודים ג'רן אלקבאיל שבעיר רדאע. ייחוסו ממשפחת החכם והמשורר מרי יחיא אלצ'אהרי מכוכבאן שחי במאה הט"ז, וקדם לו במאתיים שנה בערך. אבי זקנו, ר' סעדיה, עבר מצנעא לשמש דיין ברדאע או בעיר ד'מאר.

התפרנס בתחילה מלימוד תורה לתשב"ר. בגיל ח"י שנים נסע לצנעא ולמד תורה אצל מרי יחיא קאפח, מרי יחיא אביץ', והוסמך לרבנות ע"י ר"י קאפח.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949) והתיישב בראש העין. הוא אחד המקורות העיקריים שתיעד את העיר רדאע וחכמיה בפני יוסף טובי. בנו, החוקר מרדכי יצהרי פרסם חלק מכתביו.

צ'אהרי, שלום צאלח

מרי שלום צאלח היה דיין בעיר רדאע בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים.

הוא חתום על פסק דין ביום שישי, י"ב בשבט תרס"ד (1904), עם מרי שלום צאלח חתוכה, מרי יחיא שלום עומיסי ומרי שלום צאלח צ'אהרי. פסק הדין עוסק בבעלות על בית של שלושה אחים בעיר רדאע.

צ'אהרי, שלמה

מרי שלמה צ'אהרי היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא חתום בשנת תקצ"ב (1832) עם חכמי צנעא על פסק דין הקשור גם לבי"ד של העיר עדן, בויכוח המשפטי הלכתי סביב ירושת עואץ, פרשה שהעסיקה את חברי שני בתי הדין עשרות שנים. על התשובה חתומים חכמי צנעא עפ"י סדר זה, הדיינים: מרי דוד צאלח - נכד מהרי"ץ, מרי יחיא כהן ומרי יחיא אביץ', וכן החכמים מרי אברהם ערשי, מרי אברהם יצחק, מרי שלמה צ'אהרי וחמשה חכמים אחרים.

צ'אהרי, שלמה

מרי שלמה צ'אהרי היה מחכמי העיר רדאע בתחילת המאה העשרים. הוא חתום בשנת תרס"ד (1904) על שו"ת חכמי העיר רדאע לחכמי צנעא. אתו חתומים מרי צאלח חתוכה, מרי יחיא חרירי, מרי סעדיה צ'אהרי ועוד.

צ'אהרי, שמואל בן אברהם

מרי שמואל בן אברהם צ'אהרי נולד בירושלים בשנת תרנ"ד (1894) בשכונת מאה שערים. למד תורה אצל חכמי ירושלים מכל העדות. כמו כן למד מקצוע לבלרות ואמנות כתיבת ספרי סת"ם אצל מרי יחיא צארום. היה תלמיד חכמים, סופר סת"ם אומן והוסמך לשחיטה. למד גם השכלה כללית, פילוסופיה ערבית ואת השפה הערבית, ואף נסע ללמוד במכללת אלאזהר שבמצרים בגיל עשרים.

כשחזר לת"א, הקים בשנת תש"ב בערך את "אגודת שבטי ישראל", גוף מתחרה לממסד הדתי, שעסקה בשחיטה, בי"ד לגטין, מוסד לרשום נישואין, היתר עגונות ועוד, כדי לתקן את הביקורת החריפה שהייתה לו בממסד הרבני הרשמי. הוא ביקר את המערכת על ההתנהגות האישית ועל גישתם ושיטתם.

צ'אהרי, שמעון בן יחיא

ר' שמעון בן יחיא בן סעדיה בן יעקב אלצ'אהרי העתיק והשלים העתקת סידור ביום שלישי, ד' בתשרי אתתקל"ע לשטרות (תמ"ט - 1689), לא ידוע מקומו.

את כה"י שהעתיק לא ראיתי, אך הוא ידוע לי מתוך העתקו של ר' שלום בן צאלח צארום משנת תר"ס (1900). הוא העתיק הגדה של פסח. ההגדה כמנהג תימן המקורי בשיטת הרמב"ם, מלבד נושא אחד שבנוסח כתב "גאל ישראל" ובסוגריים "(נ"א גואל)".

הגדה זו יצאה לאור במהדורת צילום ע"י צדוק יצהרי בשנת שדמ"ת.

בקולופון כתוב:

צאיג, יחיא

מרי יחיא צאיג היה רב הכפר חוביש או אריסה בשנת תרע"א (1911), שנה בה ביקר שליח העלייה יבניאלי בתימן.

יבניאלי מתאר אותו וכותב, כי גר בבית קטן ונמוך, התפרנס מצורפות כסף, והיה מתקן תכשיטים לנשים ונשק לגברים. הוא היה יושב לעבוד בחדרו ויושב על עור כבש מקופל.

הוא היה דיין של כל האזור, עם מרי יעקב מהישוב אקמה ומרי שלמה מחוביש.

צאירי, דוד בן יוסף

מרי דוד בן יוסף בן חיים צאירי היה דיין ומשורר בשרעב. חי בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. לא ידוע זמנו המדויק וישובו במחוז שרעב.

שירו המפורסם "אשאל אדון עולם", עוסק בכוונות לתקיעת שופר בראש השנה ומבוסס על קבלת השל"ה.

שיר נוסף - הוי עם אתאנו - נכתב בשנת תר"ס (1900), למרי יוסף יתים. השיר הוא מדרש קבלה עמוק, ומשולבים בו געגועים לרעיו, אשר עלו לישראל.

עמודים

Subscribe to הכל