הכל

גֵרְוַואח

הכפר גרוואח נמצא על הר צעפאן שבהרי חראז, ועל ההר הזה היו חמשה כפרים נוספים בהם חיו יהודים. הישוב המרכזי באזור היה מנאכ'ה, וכפרים נוספים: מוצ'מאר, בית שארעה ועוד.

בשנת תרי"ט-1859 סייר ר' יעקב ספיר במקום, ובספרו הוא כתב, כי בכל אחד מהכפרים חיו ט"ו יהודים. בשנה זו מנתה הקהילה חמישים משפחות, ובית כנסת אחד גדול בחצר בית הצדיק ר' יחיא עומיסי, מנפלטי העיר צנעא. הכפר היה מוקף חומה עם דלתיים ובריח, ובתי היהודים היו מפוזרים במעלי ההר ללא סדר. כתלי הבתים היו חצובים מההר, והגגות היו עשויים מקרשים, קנים ומחצלאות.

גרוף

היו שני כפרים בשם גרוף במרכז תימן, האחד גרוף, הג' בשוא, בנפת כ'ולאן ממזרח לצנעא, והשני כפר גרוף, הג' בחיריק, בנפת סנחאן מדרום לצנעא, ולא ניתן לדעת בודאות באיזה כפר מדובר.

עפ"י המסורת של יהודי המקום, הכפר גרוף שבנפת כ'ולאן נוסד מספר דורות לפני העלייה הגדולה לארץ, על ידי יהודי ממשפחת גרופי, אשר גלה ממקום למקום. לכן, רוב יהודי הכפר היו ממשפחת גרופי, ואולי זה מקור שם הכפר.

גִרוּף

הכפר גרוף (ג' בחיריק) נמצא ליד הכפר דאר עמר שבנפת סנחאן. באזור צנעא היה כפר נוסף בשם גרוף (ג' בשוא) בנפת כ'ולאן, ולא תמיד ידוע לי לאיזה כפר הכוונה. יתכן וחלק מהאיזכורים אשר נכתבו בערך הקודם קשורים לערך זה.

הכפר מוזכר בספרו של הרב צדוק יצהרי, אשר ברח מצנעא בשנת תש"ח-1948, לאחר שחשדו בו כי שיתף פעולה עם המורדים שרצחו את האימאם יחיא.

עיין ערך קודם.

גרוּף-גִרַאף

הכפר גרוף שבמחוז רדאע מוזכר בחלק מהמקורות גם בשם גראף.

עיין ערך גראף.

גרוף

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

גַרֵין

הכפר נמצא באזור גבל ברע, סמוך לעיר הנמל חודידה, מדרום מערב לצנעא. במערב תימן בסמוך לחוף ים סוף, לא חיו יהודים רבים עקב מזג האויר הקשה, ולכן נראה שאף בכפר זה לא חיו יהודים רבים.

לפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לישוב גורן.

גרין

בכפר גרין חיו יהודים לפחות בסוף המאה הי"ט, ובשנת תרנ"ח-1898 נולד בכפר מרי סעדיה בן עואץ' אחרק. הוא למד תורה אצל מרי יהודה שרעבי ומרי יחיא נחום. התפרנס ממקצועו נפח, ועבר להתגורר בכפר הסמוך צלאחיית, שם שמש רב הקהילה. לאחר העלייה התיישב במושב שתולים שליד אשדוד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה עשר משפחות יהודיות: אחרק, אזרק, עייקן ועוד.

ג'ריס

הכפר ג'ריס ידוע לי מסוף המאה הי"ח. בשנת תקמ"א- 1781 העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום הכהן חגבי- משנוי את מדרש חמדת הימים לר' שלום שבזי. שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת תקמ"ד-1784 העתיק סידור בישוב נגד אלבעאדן, ועל סמך ישוב זה זיהיתי את הכפר ג'ריס בנפת בעדאן שבמחוז תעיז. אף כי יתכן כי הכפר ג'ריס נמצא במקום אחר, והסופר גלה לנגד אלבעאדן מאוחר יותר.

גרִיף

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים, בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכרים מספר כפרים בעלי שם דומה וזהה: גראף, גרוף, גריף, ועוד.

ישנה סבירות כי כפר זה נמצא בנפת כ'ולאן, ממזרח לצנעא, ויתכן כי מדובר בכפר גרוף.

עמודים

Subscribe to הכל