תכשיטי האישה היו פארה, סימן למעמדה האישי והכלכלי, הדתי והאתני, למרכיביהם (משולש, רוזטה, אלמוגים, ענברים ועוד] יוחסו כוחות מאגיים להגנה מפני עין הרע ושדים ולמשיכת השפע האלוהי לבריאות ופוריות. מערכת התכשיטים החגיגית, הגדולה והכבדה נענדה בשבתות ובאירועים חגיגיים – אז יכלה להפגין את כל סימני מעמדה. אולם בימות החול ענדה האישה תכשיטים מועטים, במשקל נמוך יחסית, דוגמת ענק קטן-מידות וצנוע זה, המספק הגנה מאגית ומרמז למעמדה, אך נוח למילוי עבודות הבית, השדה ומלאכת היד. אפשר גם שתכשיט זה נענד ע"י נשים שמעמדן הכלכלי נמוך, או ע"י ילדות-נערות, שההידור היה אסור עליהן ושמור רק לנשואות.
