יהדות תימן - כרך ג׳ - קבלה ומשיחיות

אסופת מאמרים
מאת פרופ׳ יוסף יובל טובי

בספר מאמרים בנושא קבלה ומשיחיות בתימן שנכתבו על ידי פרופ׳ יוסף יובל טובי.

כולל החיבור ׳שער השמיים׳ לר׳ יצחק ונה הרואה אור לראשונה בקובץ זה. 

ספר חובה לכל מתעניין במורשת יהודי תימן

כריכה קשה, 484 עמ׳ כולל מפתח ערכים.

לצפיה במפתח המאמרים לחצו כאן

sefer_tubi_3_toc.pdf

sefer_tubi_3_toc.pdf

---

מתוך דברי המבוא לספר מאת פרופ׳ משה חלמיש

לפנינו הכרך השלישי בסדרת מאמריו המקובצים של פרופ' יוסף יובל טובי. הכרך מחולק לשניים, בהתאם לנושאים המרכזיים: קבלה ומשיחיות בתימן.

החלק הראשון, הערוך בסדר כרונולוגי, סובב סביב יחסי ספרות-קבלה, עולמה של הקבלה, יחסי היסטוריה-קבלה. טקסטים מסוימים, שהם כנספחים, עוסקים ממש בעולמה של הקבלה.

בכל הדיונים הללו מתגלה בקיאות רבה, הן בספרות המקורות, הן בספרות המחקר, ואין צריך לומר – מתוך משמעת מחקרית קפדנית. פרופ' טובי הופך אבן על אבן כדי לחתור ככל האפשר ל'אמת' הנכספת. בקיאותו בלשון הערבית ובערבית־ היהודית מנגישה לקורא קטעים מרובים מן המקורות – אלה המקורות שהוא נשען עליהם כמצע למחקריו ולבירור העובדות. וכך מתברכים אנו, בליוויו של המחבר, בהכרת שדה הספרות מנקודת מבט של היסודות הקבליים המשוקעים בו; וכך נמצינו למדים על מקומה של הקבלה בחייהם של יהודי תימן החל במאה הט"ו ועל דמויות מרכזיות שפעלו אז. מתוך כך, טובי אינו נמנע מהצגת טקסטים שלמים – איגרות או חיבורים – תוך כדי ניתוח לשוני, היסטורי וקבלי. מקום חשוב, יותר ממחצית החלק הראשון, נודע למאמריו של טובי בתחום

הפולמוס הקשה בין מתנגדי הקבלה לבין תומכיה בתימן. בוודאי, טובי אינו הראשון שעסק בכך, אבל היא הנותנת. הוא בדק את המצאי המחקרי שקדם לו ונשען על גילויים חדשים – מה שאיפשר לו להגיע לתובנות מלאות יותר ולמסקנות אחראיות יותר. בנקודה זו ראוי לברך את המחבר שטרח ויגע להמציא לפנינו מקורות שנעלמו מעיני קודמיו, ואשר יש בהם כדי לגלות

נעלמות ולפענח סתומות. החלק השני מוקדש – כאמור – לנושא המשיחיות בתימן, וכדרכו העקרונית

במישור המדעי בחלק הראשון, כן נהג בחלק השני. ברם, בחלק זה מתגלה גם בקיאותו הרבה בספרות האסלאמית – במקורות ובספרות המחקר כאחד, ולא אחת הוא נזקק גם להבחנות בין זרמים תאולוגיים מוסלמיים שונים כדי לברר מקחם של דברים. השוואות אלה לעולמו של האסלאם מעלה 'הפתעות' רבות, שצריכות לעמוד לעיני העוסקים בשאלת המשיחיות היהודית. הנה, למשל, מתברר שהשאלה המשיחית לא נעדרה מן המחשבה המוסלמית, וכי היו השפעות הדדיות, כאשר המוסלמית מזינה את המחשבה היהודית וזו – את המוסלמית. תופעה זו ניכרת גם בשדה השירה.

כך נודעת חשיבות להפרכת הזיקה בין הפעילות השבתאית בתימן לבין הפעילות המשיחית הידועה בשנת תכ"ז, למרות סמיכות הזמנים, תוך כדי קביעה חד־משמעית, שזו האחרונה אינה נובעת מאמונה שבתאית. גם במאמרים אחרים יודע המחבר להפריד בין תהליכים שיסודם באידיאולגיה משיחית לבין תהליכים שעיקרם מדיניות־כלכלה־חברה או גורם מרכזי אחר. בהבחנה זו אפשר לשקול הן את טיבן של העליות המשיחיות, כביכול, לארץ ישראל, הן את היחס המתון של השלטונות לתופעות 'משיחיות' מסוימות. דברים שאמרנו כאן אינם מכוונים לרשום את כל חידושי המחבר העולים מן המאמרים המקובצים, שכן תקצר היריעה, אלא להצביע על כיווני מחקריו ועל דרכו המדעית. כמובן, בקיאות רבה בתחומי־יסוד שונים עשויה להשביח את המקח. ובכלל זה יש לציין, שאין המחבר ירא מביקורת כלפי מחקרים בני זמנו, הנעשית מתוך כבוד,

לנוכח ממצאים רחבים המוצעים על ידו. במיוחד ראוי לשבח את פרופ' טובי על כתיבתו הבהירה ולשונו הנקייה, העשויות להנגיש את הכרך לקהל רחב של שוחרי דעת, ולא רק מבני עדת תימן. ועם זאת, יפה ששימר את ההגייה התימנית המקורית.

ראוי למחבר להשתבח בסחורתו ולברך על המוגמר, וראוי לקוראים להודות למחבר על השולחן הדשן שערך לפניהם. ובוודאי, אין זה סוף הדרך ונצפה לבאות.

ירושלים עיה"ק פרופ' (אמריטוס) משה חלמיש מנחם־אב תש"ף