שְרַארַה

הכפר היה בין הישובים צ'אף וקבאתל, ממערב למעבר, ומדרום לנפת חימה.

בדורות האחרונים לא ידוע על ישוב יהודי בכפר שרארה. ר' יחיא צברי, אשר סייר בתימן בתחילת המאה העשרים, כתב בספרו, כי הגיע לכפר צ'אף, נכנס לבית הכנסת, הניח שם את אשתו ואחותו "והלכתי לעיר מערי העמים אלשרארה". משמע, שבכפר לא חיו יהודים בזמנו.

מצאתי את משפחת שרארה, הקרויים על שם הכפר, בכתבי היד החל משנת תכ"ו-1666. הסופר ר' עמרם בן שלום בן יתר שרארה, העתיק בשנה זו כתב יד בישוב דרב אלמהדס שבנפת רחבה, מצפון לצנעא. בשנים תצ"ד-תצ"ח (1734-1738) העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום שרארה-עזירי קובץ בהלכות שחיטה בישוב קרית בראקש. בתחילת המאה העשרים מרי יחיא שרארה היה רב הקהילה היהודית בעיירה מדיד, שבנפת נהם, מצפון לצנעא.

ניתן אם כן להסיק, כי בכפר שרארה חיו יהודים לפני שנת תכ"ו-1666. לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי בכפר ועל איזה רקע.