קַאע קוּרַע

במקום היתה קהילה יהודית עתיקה, אשר גורלה הוא בגדר חידה ואגדה.

בפי יהודי דמת ישנן מספר מסורות על המקום. לפי אחת המסורות, בערב יום כפור אחד יצאו כל הגברים של הקהילה, ארבע מאות במספר, מהמקוואות לבושים בבגדי חג והדר. אחד משרי המושלים ראה את ההדר והאצילות של היהודים, הלבושים כמו מלאכים, כעס מאוד וגזר עליהם שמד או מיתה. לא ידוע מתי היתה גזירה זו.

במשך השנים נלקחו רבים מאבני המקום, עד שלא נותר כמעט שריד למבני העיירה.