עִיר עַאנַז (עאנז)

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שמונה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי מעוצ'ה, אברהם חדאד ובניו שמעון ויוסף, סאלם שמעון ובנו יוסף, יהודה בן חיים כהן, יוסף רמצ'אן ובניו יחיא וסעיד, יחיא אנסי, יחיא סעיד צ'בארה ובנו יחיא, וכן ויחיא חמאמי.

רב הקהילה בתקופה זו מרי מעוצ'ה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שתים עשרה משפחות: מהדמי, חמאמי, מעוצ'ה, חדאד, כהן, רמצ'אן, זקן, מעלם, ועוד. היהודים חיו בשכונה נפרדת מהמוסלמים.

בשנת תש"ז-1947 התאחדות התימנים בישראל בראשות זכריה גלוסקא, שלחה סיוע לעניי תימן ונפת חראז, בישובים: מנאכ'ה, בני אחלס, הג'רה, עיר עאנז והוזאן.

בעיר עאנז מפורטים השמות הבאים: יחיא שרארה, יוסף חדאד, בת מעוצ'ה והנלוים אליה, אברהם זקן וסאלם יוסף רמצ'אן. סה"כ עשרים ושניים נפש.

מקור שם המשפחה עאנזי מכפר זה.