סְנְוַאן (סינואן)

הכפר נחשב ריש גלותא, דהיינו, המקום הראשון אליו הגיעו הגולים לתימן, ויש האומרים המקום הראשון אליו הגיעו היהודים לאחר גלות מוזע, בשנת תל"ט-ת"מ (1679).

המקום התפרסם מאוד בזכות מגורי מרי חיים סנואני בכפר, גדול חכמי דרום תימן בדור העלייה הגדולה לארץ. אביו של מרי חיים סנואני, ר' יחיא, או סבו ר' דוד, הגיעו לסנואן מאזור ירים במחצית השנייה של המאה הי"ט.

בשנת תרל"ה-1875 העתיק בכפר הסופר ר' יחיא בן אברהם יחיא את ספר ההפטריות.

בקולופון כתוב:

ותהי השלמתה יום ד' כ"ח חודש אייר שנת בקפ"ו לשטארי (תרל"ה-1875) במאתא סנואן... ספרא חלשא ומסכינא... יחיא יצ"ו אבראהים יחיא נע"ג... שנת והתורה והמצוה אשר כתבתי @44להרת@55ם לפ"ק (תרל"ה- 1875).

במחצית הראשונה של המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך. התפרנסו מאריגה, רקמה, צורפות, והיו גם חקלאים. שלושה חכמים מקובלים ומפורסמים חיו בסנואן בתקופה זו: מרי יחיא סנואני, מרי שלמה בן ברהין, אשר בתו נשאה למרי חיים סנואני, ואשר סירב בארץ לשמש בתפקיד רוחני. נפטר ביהוד בשנת תשל"ט-1979.

ברשימות מחנה העולים גאולה, שליד עדן, נרשמו מספר פעמים יהודי סנואן. בפעם הראשונה כתוב, כי עלו מחוגריה (סנואן) ארבעה יהודים: 2 זכרים, 2 נקבות, 4 נשואים, נער אחד ושלושה מעל עשרים שנה. אחד היה צורף והשני עסק בחקלאות ובמסחר. שם המשפחות: דוד, ימחק, ושם המשפחה הקודם: והב ושלמה.

בפעם השנייה כתוב, כי עלו מסנואן 18 יהודים: 8 זכרים, 10 נקבות, 1 רווק, 7 נשואים, 3 אלמנות, ושני יתומים. גיל העולים: 3 ילדים, 7 נערים, 1 מעל עשרים, 3 מעל שלושים, וארבעה מעל ארבעים שנה. התפרנסו מחקלאות, צורפות, ושלוש נשים מתפירה.

שם המשפחות: יעקוב, סנואני, סעיד, שלמה, ושם המשפחה הקודם: אברהם, מוסא וסאלם.

בפעם השלישית כתוב, כי עלו מסנואן (חוגריה) 10 יהודים: 7 זכרים, 3 נקבות, וארבעה נשואים. גיל העולים: 4 ילדים, 2 נערים, 3 מעל שלושים שנה ואחד מעל ארבעים שנה. עסקו בחקלאות ובצורפות.

שם המשפחות: יצחק, שלמה, שמואל, ושם המשפחה הקודם: ברהין ויוסף.

סך כל העולים מסנואן: 32 נפש.