מֵיתַאל

כפר בנפת חדא, מחוז ד'מאר - דרום מרכז תימן

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע עשרה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף מוסי', הארון בן הארון שתי ריאל, אחיו סאלם, סאלם יעקוב, יחיא סלימאן, יחיא בן יחיא, מוסי' מעוצ'ה, אברהם הארון ריאל, אחיו יחיא וסאלם, יחיא ערוסי, דאוד חדיגי, יצחק יחיא שלוש ריאל וסאלם מחפוץ'.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף מוסי'.

בכפר נולד ר' יחיא בשארי בשנת תרל"ח-1878.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: חדיגי, מחפוץ', מעוצ'ה, חדאד, מקייטן, גיידה, בשארי, ועוד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 6 יהודים: 5 זכרים, נקבה אחת ואחד נשוי. גיל העולים: 2 ילדים, 3 נערים ואחד מעל ארבעים שנה. אחד התפרנס מניקור רחיים.

שם המשפחות: מנצור, ושם הקודם של האשה: סאלם. ראה עוד ערך הבא.

ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 57, פנקס השליחות 26, נחשונים ע' 227, צדוק 523 המקור: יחיא חדאד מר"ג, מגלות ת' לגאולה ע' י"ב, כ"ב