גְרַאגִיש

במאות הט"ו והט"ז חיו יהודים בישוב גראגיש. שם הישוב ידוע לי משני כתבי יד משנת רס"ד-1504 ומשנת רע"ג-1512.

לא ידוע לי מיקום הישוב גראגיש בשנים אלו, ואולם, סמוך לעלייה הגדולה לארץ, כארבע מאות וחמישים שנה מאוחר יותר, אחד משלושת הרבעים של העיר הגדולה ד'מאר כונה גראגיש. אם הזיהוי והמיקום לא השתנו, הרי ניתן להסיק, כי בתקופה זו חיו יהודים ברובע המוסלמי של העיר ד'מאר. מיכאל ריגלר כותב, שאולי מדובר בשיבוש של הישוב אלגראמיש, הנמצא באזור ביחאן, בדרום מזרח תימן.

שני כתבי היד נכתבו בישוב גראגיש על ידי הסופר ר' מעודד בן יוסף בן סעדיה בן יוסף בן שלמה בן נתנאל הידוע אבן חסן.

כתב היד הראשון הוא הלכות הרמב"ם, אשר נעתק במימון ובהזמנת ר' אברהם בן דוד מעברי. משפחת מעברי מקורה בעיר מעבר, והיא עיר ראשית בעמק גהראן שבמחוז ד'מאר, עובדה המחזקת את ההסתברות כי הישוב גראגיש היה במחוז ד'מאר.

בקולופון כתוב:

יזכה הכותב והנכתב לו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ממה שנכתב בשם החבר הטוב... ש"צ אברהם בן דוד הידוע אלמעברי... והכותב מעודד בן יוסף בן סעדיה בן יוסף בן שלמה בן נתנאל ידיע באבן חסאן, אלהים ימחול לי על כל מה ששגיתי... וכאן אלפרג מן נסך' הד'י אלכתאב (והיתה השלמת העתק ספר זה) בחד בשבא דהוא עסרין וארבעה יומין לירח אב יהפך לששון שנת אתתי"ה שנין לשטרות (רס"ד- 1504) במאתא אלגראגיש תתקיים לישראל דבגוה עד עדן דתתבני קרתא קדישתא ירושלם, אלהים יחיש הקץ וימהר הגאולה אכי"ר.

כתב היד השני הוא הפירוש לנביאים ראשונים שחיבר מרי אברהם בן שלמה, מחכמי צנעא במאה הט"ו. הסופר ר' מעודד בן יוסף אבן חסן העתיק את הפירוש בשנת רע"ג-1512, במימון ובהזמנת ר' סעדיה בן מעודד בן דוד הידוע באלהבאר.

בקולופון כתוב:

מה שנכתב בשם החבר הטוב הדומה לעץ רטוב... סעדיה בן מעודד בן דוד ידוע באלהבאר, אלהים יזכהו להגות בעניניו ולגלות כל מצפוניו הוא וזרעו וזרע זרעו... והכותב מעודד בן יוסף בן סעדיה בן יוסף בן שלמה בן נתנאל ידיע באבן חסאן, קודשא בריך הוא ימחול לי על כל מה ששגיתי... נכתב בעיר אלגראגיש תתקיים לישראל דבגוה עד עדן דתתבני קרתא קדישתא ירושלם אמן נצח סלה. וכאן אלפראג' (והיתה השלמתו) בחודש כסלו של שנת אלפא ותמני מאה וחמיש שנין לשטרות (רע"ג-1512), אלהים יחיש הקץ וימהר הגאולה בקריב בעגלי אמן נצח סלה.