בֵּית סַאלֵם

הכפר בית סאלם ידוע לי לראשונה משנת תקפ"ה-1725. בשנה זו נמכר סידור כתב יד, אשר נכתב בישוב בית רדם בשנת ת"ח-1648, במימון ר' סעדיה בן זכריה צברי. כתב היד נמכר בשנת תכ"ט-1669 לר' אברהם בן יצחק אכ'לופי, ונמכר שוב בכפר בית סאלם בשנת תקפ"ה- 1725 על ידי הגב' מלאח בת חיים, לר' סעיד בן שוכר אכ'לופי. חתומים על המסמך-שטר המכירה, מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' שלמה בן דוד ופלוני בן משה.

מספר שנים מאוחר יותר, בשנת תצ"ד-1734, העתיק הסופר ר' דוד בן סעדיה אכ'לופי בכפר בית סאלם, את משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים. בשולי כתב היד תוספת הערות מראשונים ופוסקים.

בקולופון כתוב:

ותהי השלמתו יום ששי תשעה ועשרים יומין לירח אדר שני שנת חמשת אלפים וארבע מאות וארבע ותשעים ליצירה והסימן אני לדו' ודודי לי הרועה, שהיא שני אלפים וחמש וארבעים לשטרות והסימן לחיו כערוגת הבושם... כה מעתיר הדל במשפחתי וצעיר בבית אבי האכ'לופי ולמשפחת בית אמי...

והכותב קל הקלים ועפר רגלי החכמים דוד בא"מ סעדיא בן תודה בן סעדיא המכונה אלאכ'לופי, והנני מתחנן לכל מי שיקרא בזה הספר שאם ימצא בו טעות שיתקנה וידון אותי לכף זכות, לפי שלא כתבתי אותו אלא ואני דחוק בעול הזמן ובגזירת השם יתברך... אסתיים בסיועתא דשמיא במעלי בשבא כ"ט יומין לירח אדר שני במ"ה לשטרי בית סלם דעל עינא דמיא מחכם מותבה תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל, הוא יזכיני להגות בו...

בשנים תקפ"ט-תר"ז (1829-1847) העתיק הסופר ר' יוסף בן אהרון אכ'לופי ארבעה כתבי יד בכפר בית סאלם. הוא העתיק את התורה עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י וליקוטים לתורה, ועוד.

בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים שמש בהנהגת הקהילה מרי יחיא בן שלמה בן דוד בן יוסף אכ'לופי. הוא נולד בשנת תר"ל-1870, ונפטר בה' בתשרי תש"ו-1945. שמש גם רב לקהילות הסמוכות: סוק אלאת'ניין, בית עגל, יאפיד ועוד.

בתחילת המאה העשרים שמש בהנהגת הקהילה גם בנו הגדול מרי שמואל בן יחיא אכ'לופי. הוא העתיק דיואן בשנת תרנ"ח-1898, ואף סידור. שניהם ניסו לעלות לארץ ישראל מספר פעמים, מתוך מטרה לחבור אל קרובי המשפחה בירושלים, אשר הקימו ויסדו את שכונת בית סאלם בירושלים. הוא עלה לארץ בעלייה הגדולה ונפטר בנתניה באדר תשל"ו-1976.

ניתן להבחין, אם כן, כי משפחת אכ'לופי היתה המשפחה המרכזית בכפר.