צ'אלעי - עדני, שלום בן יחיא*

מרי שלום בן יחיא עדני אלצ'אלעי נולד בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן, בשנת תר"י - 1850 או שנה מאוחר יותר. העיר אלצ'אלע נמצאת מדרום לערים דמת וקעטבה. הוא אחיו של מרי סעדיה בן יחיא, דיין בעיר, המוזכר בספר זה.

עפ"י דברי אחיינו מר שלמה אלידע מת"א, הוא החכם החתום על תשובות לרב קוק, אשר העביר יבניאלי בשנת תרע"א - 1911, והמוזכר באנציקלופדיה ע' 606 (ערך: שלום), והוא החכם המוזכר באנציקלופדיה ע' 610 (ערך: שלום בן יחיא).

בעקבות פרסום האנציקלופדיה מסר לי בן אחיו את הפרטים הנוספים הבאים:

מרי שלום בן יחיא ואחיו מרי סעדיה היו מנכבדי הקהילה, ומרי שלום היה מקובל אף על נכבדי המוסלמים.

שליחותו של יבניאלי בשנת תרע"א - 1911 בתימן, עודדה את שני האחים מנכבדי הקהילה לעלות לארץ, אך יבניאלי רצה שיעלו צעירים לעבודה בארץ, בעוד ששני החכמים היו זקנים לטעמו. הם עלו לארץ מיוזמתם ובכספם, הם הגיעו לירושלים למשרד הציוני, וכאשר ראו את יחסם המתנשא והמזלזל החליטו להשתקע בעיר יפו. הרב אברהם קוק, רב העיר, קיבל את פניהם במאור פנים.

המצב ביפו היה קשה, רעיית מרי שלום נפטרה ביפו, עבודה לא מצאו, וחיו ממטבעות הזהב שהביאו עמם מתימן. כאשר תם הכסף, לא רצו להיות לנטל על הציבור, ולכן חזרו לתימן סמוך למלחמת העולם הראשונה. בתימן נשא אשה שנייה, ולאחר שהות בעיר אלצ'אלע, ולאחר שמרי סעדיה נשדד ע"י שני שודדים מוסלמים, החליטו לעלות לארץ, והפעם לצמיתות.

בשנת תר"פ - 1920 עזב מרי שלום את העיר בחשאי עם משפחתו והגיע לעיר עדן. בעדן שהה מעל שנה, למד והועסק בישיבה, ובשלהי תרפ"א - 1921 נולד לו בן הזקונים. מעדן נסע לפורט סעיד במצרים, ולאחר מלחמת העולם הראשונה פנה לנציב הבריטי במכתב, וביקש אשרת עלייה - סרטיפיקט. הנציב אישר לו באמצעות הקונסוליה הבריטית בפורט סעיד, ולישראל הוא הגיע שוב בשנת תרפ"ב - 1922.

התגורר בארץ בשכונת הצריפונים שהוקמה ברחוב בלפור, מול בית הבריאות שטראוס. הוא שמש רב השכונה.

נפטר בת"א בו' באייר תרפ"ו - 1926, ונקבר בבית העלמין ברחוב טרומפלדור בעיר.