משרקי, יחיא בן מרי דוד
מרי יחיא בן מרי דוד משרקי נולד בצנעא בשנת תצ"ד - 1734. בשנת תקמ"ה - 1785 צורף לבית הדין במינוי זמני, ומשנת תקנ"ה הפך לדיין קבוע. הוא המשיך את שיטת אביו ביסוד נוסח השאמי בצנעא. ראה באנציקלופדיה ע' 367 - 368.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם הוא מוזכר שלוש פעמים.
ראשית, בתחילת אלול ב"ף - תקכ"ט - 1769 נכתב, כי מרי יחיא זכה בסבלונות - נדוניה, שנתן לו אביו המיועדים לאשתו, מרת בדרה בת אברהם אלשיך, ונפסק, כי אשתו מורדת. כאן לראשונה יודעים אנו את שמה של אשתו.
שנית, ביום חמישי ג' בניסן בפ"א - תק"ל - 1770 נכתב, כי מרי יחיא גירש את אשתו בדרה אלשיך "והפסידה את כתובתה מחמת שמרדה". בפסק הדין מפורט יתרת החוב והרכוש שמרי יחיא צריך לתת לאשתו, בעוד שאביו מרי דוד הוא זה שהתחייב לשלם.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש יחיא בן מ"ו דוד אלמשרקי את אשתו בדרה בת אברהם אלשיך'. והפסידה כתובתה מחמת שמרדה. ונשאר לה מחובה מה שכתוב ברשימה הנמצאת ביד מ"ו וביד אברהם... לפי שמ"ו דאוד חייב עצמו לשלם את מה שעוד נשאר לשלם בקניין מקודם. ותשלום היתרה יהיה או מ"אלג'לפה" (סבלונות שנתן החתן לכלה) או כסף מזומנים כפי שהותנה בזמנו. והיה זה ביום ה' ג' בניסן בפ"א.
פסק דין זה מחזק את הידוע לנו על מצבו הכלכלי הקשה של מרי יחיא.
שלישית, ביום שני ט"ו באייר בפ"ב - תקל"א - 1771 נכתב, כי יוסף עזירי אלשמאע ומרי יחיא משרקי הגיעו להסכם פשרה בדבר אחד עשר קרוש, שתבע יוסף עזירי מיורשי המנוח מרי דוד.
מפסק דין זה ניתן להסיק, כי מרי דוד משרקי אביו, נפטר לפני יום שני ט"ו באייר תקל"א, שכן בית הדין עוסק בחובו ומכנהו "המנוח", וכי תביעת יוסף עזירי ממרי יחיא ושאר היורשים מקורם בכסף ש"קיבל אותו מ"ו דאוד מיוסף בשביל אלפקיה עלי עמרי".
בפנקס בית הדין כתוב:
קנה יוסף אלעזירי אלשמאע ויחיא בן מ"ו דוד אלמשרקי שהם קיבלו עליהם את הפשרה בדבר האחד עשר קרוש, שתבע יוסף מיורשי המנוח מ"ו דוד. וזאת היא: נזקפו ליוסף אצל יורשי מ"ו דוד חמשה קרוש ששולמו לאלנוני, וחמשה קרוש שהיה אומר מ"ו דאוד כי הם שכרו (מיוסף) יפלו. נשאר קרוש. יוציא אותו יחיא מאצל הגוי, ואם לא, ישלמו אותו יורשי מ"ו דוד. ופשרה זאת בהתאם למה שראינו, כי היא טובה ליתומים. והכסף שצוין בתביעה הנ"ל קיבל אותו מ"ו דאוד מיוסף בשביל אלפ'קיה עלי אלעמרי. והיה זה ביום ב' ט"ו אייר בפ"ב.