קארה, אברהם

מרי אברהם קארה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.

ראשית, ביום ד' בכסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי יעיש בן מרי יוסף חמדי הודה שהוא חייב כסף, כנראה, מעסקי המסחר למרי שלום בן מרי יוסף בשארי הדיין. זאת בנוכחות מרי אברהם קארה ומהרי"ץ, קודם מנויו לרב ראשי.

בפנקס בית הדין כתוב:

הודה יעיש בן מ"ו יוסף אלחמדי שיש אצלו למ"ו סאלם בן מ"ו יוסף אלבשארי יצ"ו מאה ושמונה רוטלים וחצי כאזרון, וסך מחיר אלפראסלה ארבעה קרוש, יהיה פרעונם בטבק על ראשון ראשון. מועד אחרון של מחצית התשלום לסוף כסלו, ומועד אחרון של החצי הנותר לסוף טבת בע"ו. יום ד' ד' כסלו בע"ו, בנוכחות מ"ו אברהם קארה ויחיא בן מ"ו יוסף צאלח. ושלום.

שנית, בפנקס נכתב, כי מרי אברהם קארה ציוה בחוליו סמוך לפטירתו, לחלק את רכושו בין אשתו וילדיו. בפסק הדין אין תאריך, ועפ"י ההקשר נראה, כי היה זה בשנת ב"פ - תקכ"ט - 1769 בערך.

מפסק הדין ניתן ללמוד, כי לימד תורה לילדים ולא הצליח להתפרנס מכך. אשתו פרנסה אותו ואת הילדים מעבודת התפירה, חובו הסתכם בסכום עצום של יותר ממאה קרוש, והיו לו בת ובנים: יצחק שמגיע לו פיצוי עבור עבודתו בבניית הבית, יוסף שעבד עמו בלימוד הילדים, שלמה וסעיד.

בפנקס בית הדין כתוב:

הופענו אנו הבי"ד חתומי מטה אצל מ' אברהם אלקארה וציוה בחליו בדעת נכונה שכל המטלטלין והבית יהיו תחת יד אשתו גזאל, תמכור היא בעצמה ותכלכל את עצמה ואין לאף אחד מבניו וזולתם להתנגד לה בדבר כלשהוא והיא נאמנת עליו ועל כל באי כוחו בלא שבועה. ויש אצלה כסף ששה קרוש שלו. והודה מ' אברהם שהוא חייב לה מאה קרוש ויותר שהיתה תופרת ומשתכרת ומשלמת לידו. וכלכל בכסף הזה את עצמו ואת ילדיו ולה מזון וכסות. מאה קרוש אלה יהיו חוב לה בנוסף לחוב אשר לה בכתובה...