חדאד - תאם, פנחס בן מרי סעדיה

מרי פנחס בן מרי סעדיה חדאד - תאם היה חכם ויצג בבית הדין נושאים ואישים, כנראה. שמו ידוע משלושה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.

ראשית, הוא יצג בבית הדין את שמחה - ג'נא בת אהרון תאם מאחד הישובים באזור חראז, ממערב צנעא, בגירושיה מבעלה סעיד בן סעיד עזירי. התאריך הוא י"ג בסיון בע"ז - תקכ"ו - 1766, רהנוסח של פסק הדין מועתק לעיל בערך אביו מרי סעדיה חדאד - תאם.

שנית, מרי פנחס מוזכר בהסכם ירושה של יעיש בן משה משרקי שנפטר, והותיר אחריו חובות וכלי עבודה. אין תאריך בפסק הדין, ונראה, כי היה זה בשנת בע"ז - תקל"ו - 1766. בית הדין מינה שליח, ובנוכחות אשת המנוח ובנו, הוצגו בבית הדין כלי העבודה לעיני מרי פנחס ויוסף דיין. משמע, שהיה דמות מוכרת בבית דין צנעא ביצוג אנשים מאזור חראז לפחות. בפסק הדין מוזכר גם הרב הראשי מהרי"ץ שתווך בנושא.

להלן קטע מהפסק:

כאשר נפטר יעיש בן מוסי' אלמשרקי נשארו כלי עבודתו בחראז, והיה עליו חוב בחראז. ושלחנו אל אברהם בן סאלם אלקהא שיעשה חסד עם היורשים, ועשה חסד השם יכפול שכרו. ואסף כל מה שהשאיר אחריו המנוח יעיש ופרע את החובות שעליו, ושילם דמי הובלה של כלי העבודה והציגם בפנינו. והופיעו אלמנת יעיש ובנה יודא וקיבלו את כלי העבודה לפי הרשימה שהביא אברהם, ושנכתבה בנוכחות מ"ו פנחס אלחדאד ויוסף אלדיין. יצא לעלי צאלח, בעל דינו של יעיש... וזאת בהתאם לתיווכו של מ"ו יוסף צאלח...

שלישית, ביום שלישי י"ט בסיון בע"ח - תקכ"ז - 1767, הושג הסכם פשרה בבית הדין בין משה צנעאני לבין מרי פנחס תאם. ההסכם קובע, כי משה צנעאני צריך לשלם סכום של קרוש וחצי שמינית בתשלומים ליוסף עזירי, ומרי פנחס מתחייב לא להמריד את אחותו של משה צנעאני, כאשר היא באה לבקר את אמה

בפנקס בית הדין כתוב:

קנה מוסי' אלצנעאני ומ' פנחס אלתאם שהם קיבלו עליהם את הפשרה שנעשתה ביניהם, ואשר לפיה נזקף אצל מוסי' קרוש וחצי שמינית, גמר כל חשבון עד עכשיו. מועדי התשלום... וקיבל עליו בקנין מ' פנחס לבל ימרידו את אחות מוסי' כל אימת שהיא באה לבקר את אמה. יום ג' י"ט סיון בע"ח. והתשלומים יהיו ליד יוסף אלעזירי. וקנה מ' פנחס שהוא מינה את יוסף לגבות את התשלומים. ושלום.