שרארה, עמרם בן שלום בן יתר
ר' עמרם בן שלום בן יתר שרארה העתיק מספר כתבי יד באמצע המאה הי"ז, בישוב דרב אלמהדס שבמחוז רחבה מצפון לצנעא.
כה"י הראשון הוא (כת"י קוק) סידור הקבלי תולעת יעקב שחיבר רבי יעקב בן גבאי. העתיק בישוב דרב אלמהדס בשנת תכ"ו (1666).
בכה"י קי"ד דפים, ההתחלה חסרה, עם פירושים אחדים ופיוט בסופו בכתיבה שונה.
בקולופון כתוב:
-"נבצע יום חמישי כ"ו בחודש תמוז קע"ז (כנראה: אתתקע"ז לשטרות, תכ"ו - 1666)... וכאן פרג'ה (השלמה) פי דרב אלמהדס מן קרא אלרחבה ת"ן... ספרא חלשא... עמרם בן שלום בן יתר הידוע שרארה". כתב היד השני הוא (כת"י אלוני) מדרש הגדול לחומש בראשית. לא ידוע זמן כתיבה מדויק, ועפ"י הערכה, הועתק במאה הי"ז. בכה"י קפ"ו דפים, עם פירוש מילים ומראה מקומות, וכן ליקוטי מדרשים.
בקולופון כתוב:
"ספרא עמרם בן שלום הידוע שרארה".
כה"י השלישי הוא (כת"י בן צבי) שו"ע טור יורה דעה, אשר העתיק בישוב קרית נהיג' בט"ז בסיון תי"א (1651).
בכה"י קי"ד דפים, חסר בתחילתו. נכתב במימון ר' זכריה בן יוסף עלים.
בקולופון כתוב:
"אסתיים הדין בסיועתא דשמיא בתרין בשבת שתת עשר יומין בירח סיון שלשנת אתתקס"ב שנין לשטרי (תי"א - 1651) במאתא קרית נהיג' ת"ו וירושלים תתבני ותשתכלל לחין אריכין ושני נפישתא... ונכתב על שם החבר הטוב, האל אותו יחטוב וישמיהו עליו סימן טוב זכריא בן יוסף הידוע עלים... ספרא חלשא ומסכינא הצריך לרחמי האל והנשען על גואל ישראל... עמרם בן שלום בן יתר בן ס(עד)יה בן שלמה הידוע שרארה, השם ימחול לי על כל מה ששגיתי...".