שרארה-עזירי, סעדיה בן שלום (הסבא)
פייטן, קרית בראקש, מאה י"ז-י"ח
ר' סעדיה בן שלום שרארה-עזירי, הסבא, חי בקרית בראקש בסוף המאה הי"ז ובתחילת המאה הי"ח. הוא ידוע מדברי נכדו, ר' סעדיה בן שלום שרארה-עזירי, אשר העתיק את הזפה שחיבר סבו, בתוך קובץ העוסק בהלכות שחיטה ושו"ע טור יו"ד (ע"ע הבא).
לאחר הקולופון כותב נכדו: "זפה נאה לסעדיה בן שלום אלזקן אלשרארה". אלזקן - הכוונה כנראה לסבא. הזפה פותחת במילים: "שכינתו כשתזרח יהא עלי כליל טורח".
בבי': גברא, חכמים, ע' 218.