שמאך-רם, משה בן רם

חכם ופייטן, חבאן, מאה י"ז-י"ח

מרי משה בן רם-שמאך היה מחכמי העיר חבאן במחצית השנייה של המאה הי"ז. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ז. הוא התכתב בהלכה עם מרי שלם שבזי.

ידועים חמשה בנים: מרי שלום הבכור (ע"ע), סעיד (ע"ע), שלמה, מעוד'ה, חסן ובנו החמישי יוסף שנולד בשנת לא בל"ו שלמותיכם - תפ"ד (1724), בהיותו זקן מופלג.

הוא חיבר ספרים בעברית ובערבית, ונותרו בידינו רק קטעי מסורות בע"פ וסליחות שחיבר הנאמרים עד היום ביום כיפור בקרב יוצאי חבאן. מייחסים אליו את חיבור שרח - פירוש בערבית להלכות שחיטה. מייחסים אליו תקנות רבות בתחום הנישואין בחבאן כמו: שטר כתובה - שטר נוסף על שטר הכתובה, וכן תקנה שבמקרה והאישה יוזמת גירושים תקבל, למרות הכל, חצי מסכום הכתובה. תיקן עוד, שבמקרה של גירושין רגילים ישלם החתן את סכום הכתובה בתוספת שליש, ותיקן לצמצם את הוצאות החתונה. מסופר, כי בחתונתו שחט תיש בלבד, למרות שהיה עשיר, כדי לא לבייש מי שאין ידו משגת. מסופר עליו, כשראה שיש עודף רווקות שאינן מצליחות להינשא, נשא אישה שנייה והפציר באחרים לנהוג כן.

בידינו נותרו ארבעה מכתבים, שתוכנם דרישת שלום אשר נשלחו אליו. כמו כן נותרו שלושה פיוטים אשר חיבר. כונה "אבן שמאך".

נפטר בחבאן לאחר שנת תפ"ד (1724).

בבי': מעטוף, ע' 64-74; רצהבי, במעגלות, ע' 158.