קאפח, חיים בן משה

מרי חיים בן ר' משה קאפח נולד בעיר ירים שבמרכז תימן, במחצית השנייה של המאה הי"ט. אביו, מרי משה, היה תלמיד חכמים עשיר ושימש מושל מחוז ירים מטעם השלטון הטורקי. שלח את בנו ללמוד תורה אצל קרובו החכם באשי, מרי יחיא קאפח בצנעא. חי שנים בצנעא ואביו מימן את שהותו בצנעא.

לאחר שהוסמך לרבנות חזר לעיר ירים, ולאחר פטירת אביו, ר' משה, כנראה, בסוף המאה הי"ט, שימש רב העיר ונשיא כל מחוז ירים.

ניהל את נשיאותו ברמה כאביו, לא נהנה מתורתו והנהגתו כדרכם של חכמי תימן, אלא התפרנס ממסחר ושימש סוכן לגדולי הסוחרים בצנעא. בשעות לפני הצהריים עסק במסחרו, ובשעות אחר הצהריים עסק בהתנדבות ובצרכי ציבור.

ביתו היה פתוח לרווחה לעניים עוברי אורח, ואף הקדיש חדר מיוחד בביתו ללינת עוברי דרכים שאכלו, שתו ולנו בביתו. ביתו היה פתוח אף לעולים לקברו של ר"ש שבזי או ליהודים מצפון תימן ומרכזה, שבדרכם לא"י עצרו בביתו, אכלו ולנו ונחו, ולמחרת המשיכו בדרכם. הוא אירח גם את השד"ר הירושלמי, ר' חיים צבי כהן פרידמן - שליח ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חולים בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902), יחד עם ר' יוסף מדמוני-חאפדי.

נשא אישה ממשפחת ושד'י, מן המכובדות בעיר ד'מאר. נולד לו בן יחיד - חיים, שמילא את מקומו (ע"ע קודם). בהיותו בן חמישים שנה נפטרה רעייתו, ונשא אישה שנייה ממשפחת חבשוש מצנעא, שהוריה התגוררו בעיר איב לא הרחק מירים. ממנה נולד לו בן יחיד בשם מוסי- משה, ע"ש אביו. לאחר שהתייתם מאביו הוברח לצנעא שלא יאסלמו אותו.

שמואל יבניאלי, שסייר בתימן במסגרת שליחותו הציונית בשנת תרע"א (1911), כתב עליו:

"בעיר ירים פגשתי אדם אחד חיים קאפח שמו, והוא נשיא היהודים שם, אבל שמו מפורסם בארץ למרחקים, והוא אדם בר דעת, יודע לדבר תורכית ולכתוב ערבית והוא דגיל אצל המלכות". בהמשך כתב עליו דברי שבח חשובים יותר. יבניאלי הציע לו לעלות לא"י ולשמש ציר בקונגרס הציוני, כיוון שראהו מנהיג בעל שיעור קומה שיוכל לייצג את הקהילה התימנית בכבוד, אך הוא לא נענה.

אולי הוא זה שטיפל בשנת תרצ"ג (1933) בסכסוך שבין יעקב מסלם מסדה ואשתו השנייה, לבין בעלה הראשון, ואולי מדובר בבנו. אם מדובר בו, כי אז ניתן להסיק שנפטר בעיר ירים לאחר שנת תרצ"ג (1933).

נפטר בירים בשליש הראשון של המאה העשרים.