צעדי, יחיא בן מרי יהודה
מרי יחיא בן מרי יהודה צעדי נולד בצנעא בשנת תצ"ג (1733). הוא בנו של מרי יהודה, מגדולי חכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. מתעודת בי"ד העוסקת בעזבונו ידוע, כי נולדו לו שלושה ילדים: יחיא, צאלח וחנה.
הוא נבחר לדיין שלישי בשנת תקמ"ה (1785) לאחר פטירת הדיין מרי שלום הכהן. יחד עמו צורף לבי"ד מרי יחיא משרקי כדיין רביעי, ומשנת תקנ"ה (1795) לאחר פטירת הדיין מרי שלמה בן ישועה גמליאל היה הרכב בי"ד קבוע: מהרי"ץ - ראב"ד, מרי יחיא צעדי ומרי יחיא משרקי. הרכב זה שימש עד לשנת תקס"ה (1805), שנת פטירת מהרי"ץ. לאחר שנה זו שימש ראב"ד מרי אברהם בן מהרי"ץ, ר"י צעדי ור"י משרקי עד לפטירתו בשנת תקס"ח (1808).
הוא חתום על שטרות ופסקי דין. בחודש אלול תקמ"ב (1782) הוא חתום על שטר פסק דין הקשור למרי יוסף - אביו של מהרי"ץ, ובתו שמחה. חתומים: מרי שלמה בן ישועה גמליאל ומרי יחיא בן יהודה צעדי. בשנת תקמ"ט (1789) הוא חתום על כתובה של ר' יוסף בן מהרי"ץ. לאחרונה נמסרו לי מסמכים הקשורים למשפחת טיירי ובית הכנסת טיירי מצנעא, ובאחד המסמכים מצאתי את חתימתו בשטר הקשור לבית הכנסת, ביום חמישי כ"ד בטבת תקנ"ב (1792). הוא חתום לפני הדיין מרי יחיא משרקי.
הוא חתום עם הדיין מרי שלמה בן ישועה גמליאל והדיין מרי יחיא משרקי בשנת תקנ"ד (1794), על הסכם, בויכוח שפרץ בביכנ"ס מסורי בצנעא. בשנת תקנ"ה (1795) הוא חתום על כתובה עם מרי יחיא בן ישועה, בחתונת שלמה תנעמי ושמחה ריעאני. בשנת תקנ"ט (1799) הוא חתום על פס"ד. פסק דין המאוחר ביותר שמצאתי, הוא מיום חמישי, כ"ח באדר ב' תקס"ב (1802), בעניין שימוש בחלון והיזק ראייה.
מצאתי כת"י משנת רנ"ט (1499) (כת"י ברלין 99) ובו פיה"מ לרמב"ם סדר טהרות. שס"ה דפים. ברשימת הבעלים נמצאתי למד, כי כה"י היה בבעלות מרי יחיא, לאחר שהחליף עם אחיו ר' יוסף ספר זה עם הספר זהרה חמה שנגנב. שם כתוב:
"מן הארון (מאהרן) בן מ"ו יודה אלצעדי נע"ג ליחיא אכ'יה (אחיו) תמורת זהרי חמה שנגנבה עליו והי פי עראתה יחיא בן מ"ו יודה צעדי".
כנראה, שהוא קנה את החצר הצפונית בבית שלמה בן יחיא צבטאני ושמחה בת אהרן עראקי. במסמך שפרסם יהודה ניני מתוך פנקס בית הדין - מסוודה, כתוב, כי ביום ראשון, ג' באב ב"ץ לשטרות (תקכ"ט - 1769), הוציאו חברי בי"ד פס"ד, ושם כתוב, מתורגם לעברית: "והחצר הצפונית לבית זה קנה יחיא מבית אלצעדי. חוץ מאלו אין ליחיא בבית ובחצר הפנימית בקרקע מאומה. יום א' ג' אב ב"ץ לשטרות".
אין הוא מעורב במחלוקת הגדולה שהייתה בצנעא בשנת ת"צ (1730) על נוסח התפילה. אביו מרי יהודה היה מראשי הלוחמים נגד המגמה לשנות את נוסח התפילה, ובשנים אלו מרי יחיא לא נולד עדיין או שהיה תינוק. הוא הלך בשיטת אביו מרי יהודה ומהרי"ץ, אך עפ"י סימנים שונים לא היה פעיל גדול בתחום.
נפטר בצנעא בשנת תקס"ח (1808).