צ'מארי, חסין ודמארי, יפת?)

מרי חסין צ'מארי, ואולי שמו מרי חסן ד'מארי - שמות נפוצים יותר בתימן, כתב פירוש בערבית - שרח להלכות שחיטה לרמב"ם. לא ידוע זמנו המדויק.

רצהבי כותב, כי חי בסוף המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, ומצד שני, מרי זכריא הרופא בפירושו למשנה כותב, כי נשא עמו בדברי תורה, משמע, שחיו באותם שנים, או שמרי יפת-חסן דמארי היה מבוגר ממנו בשנים. מ"מ, מרי זכריה הרופא כתב את חיבורו סביב השנים קפ"ז-ק"צ (1427-1430), ולכן מסתבר, כי לא חי במאה הי"ג אלא במחצית השנייה של המאה הי"ד. מקומו, כנראה, בעיר ד'מאר בעירו של מרי זכריה הרופא.

חיבורו מכונה @44"שרח הלכות שחיטה"@55, והוא פירוש בערבית להלכות שחיטה לרמב"ם. פירושים רבים נכתבו ונעתקו בערבית להלכות שחיטה, ולא תמיד ניתן לדעת מה הקשר שביניהם, ויש מקום לבדוק זאת באופן שיטתי.

הלכות הרמב"ם בשחיטה מונה י"ד פרקים, ואילו פירושו מונה י"א פרקים, עשוי פסקאות המצוינות במילים בחת' אכ'ר - עיון אחר. הפירוש בנוי בצורת שאלות ותשובה, צורה נפוצה מאוד בתימן. הפירוש מלא ויסודי, ונוטה לפילוסופיה, כדרכם של חכמי תימן קודם לעידן הקבלה.

ייחודו של הפירוש בשילוב קושיות ותירוצים במשא ומתן ההלכתי. פתיחתו הפילוסופית של החיבור עוסקת בביאור שיעור קומה ותחיית המתים.