פתיחי-חמאמי, מעודד בן סעדיה בן מעודד
ר' מעודד בן סעדיה בן מעודד חמאמי-פתיחי העתיק שישה חיבורים בערים מעבר ורדאע הסמוכות, משנת ת"ס (1700) עד שנת תפ"ב (1722).
הוא אביו של הסופר ר' יהודה בן מעודד חמאמי-פתיחי, שהעתיק את כל השו"ע בשנת תפ"ב (1722), והוא בנו של ר' סעדיה בן מעודד שהעתיק את סידור חידושין בעיר מעבר בשנת תל"א (1671).
כה"י הראשון (כת"י ירושלים) הוא ספר הפטריות לכל השנה כולל מועדים, פסוק מקרא פסוק תרגום, המקרא מנוקד בניקוד תחתון והתרגום מנוקד בניקוד עליון כמקובל בתימן.
בכה"י צ"ג דפים, ובחלק משולי הדפים יש פירושי מילים. המנהג בהפטריות כמנהג תימן, ובשלושת השבועות מי"ז בתמוז עד ט' באב סימן ההפטריות הוא דח"א - דברי ירמיהו, חזון ישעיה ואיכה היתה לזונה. בקולופון לא כתוב שם העיר מעבר, וקבעתי זאת על סמך אביו שכתב את ספרו בעיר מעבר. שם מזמין כתב היד נמחק מהקולופון.
בקולופון דף צ"א, א' כתוב:
"בעזרת האל הגדול והנורא, נשלמה זאת ההפטרה אשר היא לעיין דורשיה מאירה כשמש מזהירה, היום יום א' שנים בו לחודש אדר הנהדר, שנת מה נאו על ההרים רגלי מבשר משמיע (ת"ס) שלום מבשר טוב ליצירה... והכותב קל הקלים קטן התלמיד... מעודד בן לא"א סעדיה יצ"ו בכמה"ר מעודד זצ"ל בן יונה בן גד הידוע אלחמאמי המכונה אלפתיחי. השם ב"ה ימחול לי על כל מה ששגיתי... ונכתבה על שם הילד הטוב... נטע שעשועים... בן הגביר הנעלה לשם ולתהילה (השם מחוק)...".
כה"י השני הוא סידור אשר העתיק בשנת תס"א (1700), במימון ר' שלום בן זכריה-יחיא, נכדו של ר' שלום עראקי אלאוסטא. את הקולופון פרסם יהודה ניני, ולא ידוע היכן נמצא כתב היד.
בקולופון כתוב:
"בעזרת האל הגדול הגבור והנורא נשלם הדין ספרא בס"ד בארבעה בשבא דהוא שתא יומין לחודש כסלו שנת אהבתי להושיע אתכ"ם (תס"א - 1700) לפ"ק בחיינו ובימינו כי"ר. ונכתב לתשוקת גביר נעלה לשם ולתהלה ילד שעשועים כהן הראש האדון הנחמד שלום בן זכריה בא"מ שלום הכהן עראקי שלי"ט, השם ברוך הוא יזכהו לקנות ספרים הרבה עד אין קץ... והכותב קל הקלים ועפר רגלי חכמים... מעודד בן לא"א סעדיה בכמה"ר מעודד תנצב"ה הידוע אלחמאמי המכונה אלפתיחי יש"ל".
כה"י השלישי (כת"י קוק 1126) הוא שירי ר"י נגארה, שהעתיק בשנת תס"ג (1703), במימון ר' יוסף בן סעדיה אלפרוי.
בכה"י קי"ח דפים. פותח בכותרת "זמירות ישראל... חברו החכם... ישראל נאגארה", כולל החלקים השני והשלישי מחיבור עולת שבת ועולת חודש. שני הדפים הראשונים חסרים, ולאחר הקולופון נוספו פיוטים ובקשות בכתיבות שונות*.
בקולופון דף ק"ו, א' כתוב:
"שלים בס"ד היום יום ראשון ר"ח ניסן שנת בי"ד לשטרות (תס"ג - 1703)... ונכתבה לתשוקת הנחמד יוסף בר' סעדיה זלה"ה המכונה אלפרוי יצ"ו... ספרא... מעודד בן לא"א סעדיה אלחמאמי יצ"ו".
כתב היד הרביעי הוא (כת"י קוק 272) תורה והפטריות שהעתיק בשנים תס"ז-תס"ח (1707-1708), בעיר רדאע הקרובה לעיר מעבר. שני כרכים עם ניקוד, טעמים, מסורה, תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג, רש"י, תרגום להפטריות, מחברת התיגאן הארוכה בעברית והקצרה בערבית בראש כה"י. נכתב במימון ר' יוסף בן זכריה הלוי.
בשער המעוטר לכרך הראשון כתוב:
"נעתק פה ק"ק רדאע יע"א בשנת עוד @44א@55בנך @44ו@55נב@44נית@55 (תס"ז - 1707)... לחבר... יוסף בן... זכריא לבית הלוי". בשער לכרך ב' כתוב: "שנת @44ובניתיה@55 (תס"ח - 1708)".
בקולופון בסוף כרך ב' כתוב:
"ונשלמה בשנת @44ובניתיה@55... לפ"ק... ספרא מעודד בא"מ סעדיה בר' מעודד... הידוע אלחמאמי המכונה פתיחי".
כתב היד החמישי (כת"י בהמ"ל 1752) הוא תיקוני זוהר שהעתיק בעיר רדאע בשנת תע"ה (1715) כנראה. בכה"י ק"נ דפים. הועתק מדפוס מנטובה שי"ח (1558).
בקולופון כתוב:
"נשלם היום יום ד' י"א לחודש כסלו שנת והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד לפ"ק, פה ק"ק רדאע יע"א, ע"י... מעודד בא"מ סעדיה המחוקק ספרים".
כתב היד השישי (כת"י בהמ"ל 10236) הוא סידור לחגים, חלק שני שהעתיק בעיר רדאע בשנת תפ"ב (1721).
בכה"י קמ"ד דפים, ובהם חנוכה, מגילת בני חשמונאי, מגילת אסתר עם המדרש, עיבור שנים, שירים ופירוש חידושין לר"י ונה ועוד.
בקולופון דף קמג, ב' כתוב:
"נשלם זה הסידור... בתלתא בשבת דהוא תלת סר יומין לחודש תשרי שנת תרין אלפין ותלתין ותלת לשטרי (תפ"ב - 1721) במאת רדאע... והכותב הצעיר מעודד באמ"י סעדיא... אלחמאמי המכונה אלפתיחי".
כדי להבליט את הקשר המשפחתי רשמתי בהקבלה את היחוס לקמן.