עראקי, חיים בן יחיא

דיין, צנעא, מאה י"ט-כ'

מרי חיים בן יחיא עראקי נולד, להערכתי, בצנעא בתחילת המאה הי"ט, בהסתמך על דברי מרי עמרם קורח, כי בשנת תרנ"ט (1899) היה "זקן ונשוא פנים". בנו הוא ר' יהודה (ע"ע הבא).

הוא היה ראש בית הכנסת אלאוסטא שבצנעא - מרכז השאמי, חזן ראשי, איש אהוב ומרוצה. היה מדבר בנחת ודבריו היו מתקבלים.

הוא שמש דיין בצנעא ומראשי הקהילה. הוא חתום בחשון תרמ"ח (1887) על תשובת מרי יחיא קאפח בנושא שתי קופות הצדקה, האם מותר להשתמש בהן גם לצורך עניי תימן או רק לצורך עניי א"י. נושא זה העסיק את חכמי צנעא עשרות שנים, והדבר היה מלווה בסדרת התכתבויות ושו"ת עם חכמי ישראל באזורים אחרים, בעקבות התערבות השד"ר ר' יחזקאל שאול רופא. חתומים על התשובות חכמי הישיבה מרי יחיא קאפח, מרי שלום שמן, מרי חיים בן יחיא כהן עראקי, מרי יוסף בן שלום בדיחי, מרי אברהם בן יהודה בדיחי, ובהמשך אישרו את התשובה גם הדיינים מרי שלמה קארה הרב הראשי ומרי יוסף בן דוד מנזלי.

בשנת תרנ"ח (1898) הוא חתום עם חכמי צנעא על אגרת לבקשת סיוע ליהודי צנעא, עקב המצב הכלכלי הקשה בשנת תרנ"ט (1898).

נבחר לדיין שלישי לאחר פטירת הדיין מרי יוסף מנזלי, יחד עם מרי שלמה צאלח - ראב"ד, ומרי אברהם צאלח דיין שני.

הוא חתום בשנת תרס"ב (1902) על שטר בי"ד בענין חורבן בית כנסת אלעקבה בצנעא. לפניו חתום מרי שלום יהודה השאש.

נפטר בצנעא בשנת תרס"ט (1909).

בבי': סערת תימן, ע' ס"א; ר"י קאפח, כתבים, ע' 898; טובי, מכתביהם, ע' 199; י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"א מס' 13; י"ל נחום, תעודה, ע' ש"ד.